44% מהמטופלים שחווים התקף לב, מגיעים בכוחות עצמם לחדרי המיון בבתי-החולים, במקום להזמין אמבולנס, ובכך מסכנים את חייהם. אחת הסיבות לכך היא, ככל הנראה, היעדר מודעות מספקת לסימני התקף הלב (כאבים בחזה או ברום הבטן, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה קשה פתאומית ו/או בחילה), אך גם בשל החשש הקיים מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ. כך עולה מסקר ה-ACSIS, שממצאיו ייחשפו בכינוס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי בישראל שייפתח ביום ג' (24.4.18).
מנתוני הסקר עולה, כי בעשור האחרון נרשמה ירידה של כ-50% בשכיחות של אוטם חד בשריר הלב (התקף הלב המסוכן ביותר), זאת ככל הנראה הודות לטיפול מניעתי טוב יותר ושינוי הדרגתי באורח החיים לאורך זמן.
עוד נמצא, כי התמותה במהלך ההתקף החריף אף היא ירדה באופן משמעותי, כאשר ההסבר טמון בכך ש-82% מהמטופלים בישראל עוברים צנתור מציל חיים במהלך השעות הראשונות מרגע תחילת התסמינים, נתון חסר תקדים בהשוואה למדינות המפותחות בעולם.
מהנתונים עוד עולה, כי התמותה באשפוז מאוטם חד בשריר הלב הינה רק ב-1.6% מהמקרים, כעבור חודש נפטרו רק 3.1% מהמטופלים וכעבור שנה 7.6%. מדובר במספרים בין הנמוכים ביותר בעולם בעשור האחרון ומשתפרים עם כל סקר.
מסתבר, כי גברים פונים מוקדם יותר (חציון הזמן 90 דקות לעומת 128 דקות בנשים). זמן החציון מהאבחון עד להגעה לבית-החולים הינו 50 דקות בישראל לעומת 60 דקות באירופה. פרק זמן זה הוא קריטי להישרדות המטופלים ומשפיע באופן ישיר על התחלואה והתמותה העתידית מהאוטם. בעקבות הטיפול היעיל, רק אחד מכל חמישה מקרים של אוטם בשריר הלב בישראל, גורם לנזק נרחב לשריר הלב.
המקומות השכיחים ביותר שבהם מתבצע מגע רפואי ראשוני בחולים עם אוטם שריר הלב הם: 27% בחדרי המיון של בתי-החולים, 39% במוקד רפואי/קופות-החולים, ו-29% בניידות מגן-דוד-אדום.
לאחר תקנון למחלות רקע וחומרת המחלה, לא נצפה הבדל משמעותי בתמותה בנשים לעומת גברים באף נקודת זמן.
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של כ-15 אלף מטופלים שהתקבלו עם אוטם חד בשריר הלב ותעוקת חזה לא יציבה ב-25 יחידות לטיפול נמרץ לב ברחבי הארץ. הנתונים מעובדים על-ידי החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי ובעזרת עמותת המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם. הסקר אינו כולל נתונים של חולים שחוו התקפי לב חריפים וקטלניים שנפטרו באופן מיידי, טרם הגעתם לבית-החולים.
נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בילינסון), פרופ'
רן קורנובסקי, מסר: "אחת הסיבות העיקריות לירידה בתמותה בישראל היא ביצוע צנתורים דחופים ומצילי חיים וכמו-כן שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו. גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון, מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על-רקע לבבי".
ד"ר זאזא יעקובישוילי, ראש החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי, מוסיף: "הנתונים בנוגע לתוצאות הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל, מעידות על האיכות הגבוהה של היחידות לטיפול נמרץ ומכוני הצנתורים במדינת ישראל. במובן זה ישראל משמשת כמודל ודוגמה עולמית בתחום רפואי חשוב זה".
