המשטרה תפסה שלא כדין חפצי אומנות ותכשיטים בביתם של
שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, אך אין בכך כדי להצדיק את החזרתם לאחר שנתפסו על-פי החוק לאיסור
הלבנת הון. כך קובע (יום ב', 23.4.18) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה.
בעל השליטה היוצא בחברת בזק ורעייתו נעצרו בפרשת בזק ולאחר מכן בפרשה 4000, ובין היתר מייחסת להם המדינה עבירות הלבנת הון המאפשרות חילוט מוקדם של רכוש לקראת חילוט סופי אם יורשעו. שאול ביקש לשחרר חלק מרכושו, ובעיקר פוליסת ביטוח מסוימת, כדי לאפשר לו רמת חיים סבירה. איריס חלקה על קיומן של ראיות לכאורה נגדה ויצאה נגד כל החילוט של רכושה. המדינה טענה, כי מאחר שמיוחסות לשניים עבירות במיליארד שקל - לא ניתן לוותר על-אף שקל.
מסארווה אומר כי כפי שכבר קבע בתיקי המעצר - קיימות ראיות משמעותיות הקושרות את בני הזוג לעבירות ובמיוחד בפרשה 4000. בשל קיומה של תשתית זו, הוא קובע, יש לדחות את בקשתה של איריס לגבי צווי ההקפאה והתפיסה. לעומת זאת, התכשיטים וחפצי האומנות נתפסו בחיפוש בביתם של אלוביץ, ומסארווה מגיע למסקנה, כי בידי המשטרה לא היה צו מתאים לתפוס אותם. הוא מוסיף: "הטריד אותי אלמנט האקראיות והשרירותיות שליווה את תפיסת החפצים מבית המבקשים".
עם זאת, אומר מסארווה, משקלו של הפגם שנפל בחיפוש הוא מוגבל, שכן המשטרה הייתה יכולה לקבל אישור בדיעבד לתפיסת החפצים, וקיים במקרה זה אינטרס ציבורי בחילוט אפקטיבי. לכן, הפגם אינו יורד לשורש התפיסה, אלא לכך שהמשטרה לא פנתה בדיעבד לבית המשפט כדי לקבל הוראות כיצד לנהוג בחפצים שתפסה.
מבחינה מעשית מצא מסארווה, כי בשלב זה די בשחרור חשבון בנק של שאול אלוביץ ובו 38,000 שקל. הוא גם הורה לבני הזוג להגיש תצהירים על הוצאותיהם החודשיות הבסיסיות ועל העדר הכנסות, כדי שיוכל לקבל בהמשך החלטות מתאימות.
