חברת נתיבי ישראל אינה מקיימת מזה שש שנים צווים שיפוטיים בנוגע לגילוי מסמכים בתביעה בת 40 מיליון שקל שהוגשה נגדה - חושפת (יום ג', 24.4.18) החלטה של שופטת בית המשפט העליון,
דפנה ברק-ארז.
את התביעה הגישה בפברואר 2012 חברת מפעלי תובלה נגד נתיבי ישראל (אז - מע"צ). באוגוסט של אותה שנה נתן בית המשפט המחוזי בבאר שבע תוקף של פסק דין להסדר דיוני בין החברות, ולפיו ישלימו בתוך שלושה חודשים את גילוי המסמכים ההדדי. באוקטובר 2012 פנתה מפעלי תובלה לנתיבי ישראל וטענה שאינה עומדת בהסדר, אך לא נענתה.
רק בספטמבר 2013 שלחה נתיבי ישראל למפעלי תובלה שני ארגזים של מסמכים ורשימה של מסמכים שברשותה - אך ללא תצהיר גילוי מסמכים, בנימוק של "חופשה מרוכזת" במשרדיה. כעבור שנה קבע בית המשפט, כי על הצדדים להשלים את גילוי המסמכים עד הדיון שאמור היה להתקיים בנובמבר 2014 - אך שוב הדבר לא בוצע.
באוקטובר 2015 ביקשה מפעלי תובלה לקבל 28 קבוצות של מסמכים ספציפיים. השופט המחוזי
שלמה פרידלנדר הורה לנתיבי ישראל להגיש תוך חודש תצהיר מסכם בנושא המסמכים; נתיבי ישראל לא עשתה זאת. בינואר 2016 ביקשה מפעלי תובלה להורות לנתיבי ישראל לקיים את ההחלטות, אך בחודש מאי החליט פרידלנדר שהליכי גילוי המסמכים הסתיימו. ביוני 2016 ביקשה מפעלי תובלה למחוק את כתב ההגנה של נתיבי ישראל בשל אי-הגשת המסמכים; פרידלנדר דחה את בקשתה. בינואר השנה היא שבה וביקשה לחייב את נתיבי ישראל לקיים את ההחלטות; פרידלנדר דחה את הבקשה.
ברק-ארז קיבלה את ערעורה של מפעלי תובלה על ההחלטה האחרונה של פרידלנדר והורתה לנתיבי ישראל להגיש בתוך חודש תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים שיתייחס לבקשתה של מפעלי תובלה מאוקטובר 2015. היא אומרת:
"המשיבה הפרה באופן שיטתי את החלטותיו של בית המשפט המחוזי עצמו, שבהן חויבה להעביר לידי המבקשת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין. בנסיבות אלה לא ניתן לאפשר למשיבה לבחור למעשה בין קיום חובתה לבין האפשרות לשאת בסנקציות עתידיות. קביעה כי מחדליה של המשיבה יחשפו אותה לסנקציות בהמשך ההליך היא בבחינת 'מעט מדי מאוחר מדי', כדברי בית משפט זה במקרה בעל נסיבות דומות. אפשר אף לראות בה מצב של חוטא וטוב לו".
ברק-ארז מוסיפה: "לא מצאתי ממש ביתר טענות המשיבה לגוף הדברים, ובהן הטענה כי הבקשה היא חלק מ'מסע דיג' או שהיא תכביד על המשיבה באופן בלתי סביר. מטענותיה של המשיבה לאורך ההליך משתמע, כי עיקר המסמכים המופיעים ברשימה שבמחלוקת כבר הועברו לידי המבקשת. לא התרשמתי אפוא כי מדובר בבקשה מכבידה
יתר על המידה, ובמיוחד מקום בו המשיבה לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים כללי או תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים".
נתיבי ישראל חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את מפעלי תובלה ייצגו עוה"ד
רן שפרינצק, אריק ברנאייזן ושירה ירום, ואת נתיבי ישראל - עוה"ד הדס ברקוביץ ונטלי ינקוביץ.
