ניתן לחסוך טיפול כימותרפי לרבע מחולות סרטן השד עם בלוטות לימפה נגועות. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת המדעי של האיגוד האמריקני לאונקולוגיה Journal of Clinical Oncology.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 2,558 חולות פוסטמנאפוזליות בסרטן שד הורמונלי מוקדם. למעלה ממחצית מהנשים, 1,395 חולות, היו עם בלוטה-שלוש בלוטות לימפה נגועות. יתר 1,163 המטופלות היו עם בלוטות לא נגועות. במסגרת המחקר קיבלו המטופלות במהלך חמש שנים טיפול הורמונלי בלבד וזמן המעקב החציוני עמד על 9.2 שנים.
מנתוני המחקר עולה, כי התאמת הסיכון להישנות המחלה על-פי רמת מעורבות הבלוטות עם בדיקת פרוסיגנה (PROSIGNA) זיהתה כי 37% מהמטופלות עם מעורבות של בלוטה אחת וכ-15% מהמטופלות עם מעורבות של שתי בלוטות, נמצאו ברמת סיכון נמוכה להישנות גרורתית של המחלה, עם תוצאות טובות מאוד תחת טיפול הורמונלי משלים בלבד.
המחקר מגלה, כי הבדיקה הגנטית פרוסיגנה, הצליחה לראשונה באוכלוסייה כלל ארצית, לספק מידע בעל ערך רב מעבר לנתונים הקליניים והפתולוגיים של חולות סרטן שד בשלב מוקדם עם בלוטות לימפה נגועות, ולהעריך את סיכונם לחזרת המחלה בהתאם לרמת מעורבות הבלוטות.
כשהחוקרים בחנו את השיעור הכולל של החולות עם בלוטות נגועות עם בדיקת הפרוסיגנה, נמצא כי 26% מכלל החולות עם בלוטות לימפה נגועות, הוגדרו כבעלות סיכון נמוך, והסיכון להישנות גרורתית לחולות אלו עמד על 3.5% למשך 10 שנים בהשוואה לסיכון 11.5% בקטגורית הסיכון הבינוני ו-22.1% בקטגוריית הסיכון הגבוה.
יתרה מזו, חולות שהוגדרו בסיכון הנמוך על-ידי בדיקת הפרוסיגנה, היו עם סיכון של פחות או שווה ל-5% להישנות גרורתית, בין אם היו עם בלוטות חיוביות או שליליות. חולות אלו קיבלו, כאמור, טיפול הורמונלי משלים בלבד ללא טיפול כימותרפי משלים. מנגד, הבדיקה העריכה בצורה מדויקת ביותר גם את החולות בסיכון הגבוה לחזרת המחלה עם מעורבות בלוטות או ללא מעורבות בלוטות.
מסקנות החוקרים היו חד-משמעיות וקבעו, כי ביצוע הבדיקה הגנטית פרוסיגנה, מספקת מידע בעל ערך רב, מעבר לנתונים הקליניים והפתולוגיים של המטופלות באשר לשימוש בכימותרפיה כטיפול משלים נוסף למטופלות המאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם עם רצפטורים הורמונליים חיוביים, עם בלוטות חיוביות או שליליות כאחד.
ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שערי צדק, מציינת כי "מטופלות עם סרטן השד בשלב מוקדם שבלוטות הלימפה שלהן היו מעורבות, באופן 'מסורתי', נחשבו כמטופלות בסיכון גבוה לחזרת המחלה. עם זאת, אנחנו כבר שנים יודעות שההכללה הזאת אינה מדויקת, ויתר לכך, בקרב נשים עם גידולים עם ביטוי של קולטנים להורמונים, לעיתים הרווח מכימותרפיה קטן ואפילו אפסי גם אצל נשים עם מעורבות (מוגבלת) של בלוטות".
לדבריה, "הבדיקה תסייע לנו להחליט מתי ניתן לוותר על טיפול כימותרפי באחוז ניכר של המטופלות עם גידולים שרגישים להורמונים - וזאת בשורה מצוינת עבור המטופלות שלנו".
תוצאות המחקר יסייעו לרופאים האונקולוגיים, להתאים לראשונה עם הפרוסיגנה בטווח של 10 שנים, טיפול מותאם אישית למטופלות סרטן שד הורמונלי מוקדם, בהתאם לרמת מעורבות בלוטות הלימפה: ללא בלוטות נגועות כלל, בלוטה נגועה אחת, שתי בלוטות או שלוש בלוטות נגועות.
