מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק יסודות המשפט של ח"כ
ניסן סלומינסקי לפיו במצב של לקונה במשפט, שבו בית המשפט לא מוצא תשובה בחקיקה, פסיקה או היקש, הוא יפנה לעקרונות המשפט העברי וזאת בנוסף לפנייה לעקרונות האמורים של מורשת ישראל.
בדברי ההסבר נכתב: "חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, שחוקק בשנת 1980 קובע את החובה לפנות למקורות מורשת ישראל בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה או בפסיקה. אולם השימוש שנעשה בחוק לאורך השנים מועט ביותר, שכן ההפניה ל"עקרונות החרות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" שאינה ברורה וניתנת לפרשנות. אשר על כן, מבקשת הצעת החוק לציין בחוק במפורש את המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק."
יו"ר ועדת חוקה ויוזם החוק ח"כ ניסן סלומינסקי: "סך הכל הכוונה שאם יש לקונה בחוק, במקום שהשופט ירוץ לחפש בכל העולם מערכות חוקים, שיסתכל במשפט העברי. תרצה תשתמש, לא תרצה תפעיל שיקול דעת ותעשה מה שאתה מבין. זו לא מהפכה גדולה ואין כאן שום דבר שצריך להפחיד. היושר הצדק והשלום זה משהו שגם האופוזיציה יכולה להצביע בעד. "
ח"כ
מרב מיכאלי: איך אפשר לכפות על אדם לא מאמין, דין שהוא בשונה מחוק של מדינה דמוקרטית לא התקבל במקום הזה, לא התקבל ע"י נציגות שנבחרה, לא זכה לדיון של בעד ונגד ולא עומד בקריטריונים של דמוקרטיה. באיזה עולם אפשר לכפות את הדין הזה על אזרחים במדינה דמוקרטית. זה דין שלא מכיר בשווין, לא בין יהודים ושאינם יהודים ולא בין גברים לנשים.
ח"כ
דב חנין: ההצעה הזו היא חלק ממהלך זוחל ומסוכן. הממשלה הזו מביאה סדרה של חוקים שהמטרה שלהם היא לשנות את יסודות השיטה, להרחיק את המערכת ככל שניתן מתפיסות מתקדמות של דמוקרטיה ולהפוך את המערכת ליותר לאומנית, שמרנית ודתית.