חוק הלאום אושר בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 1.5.18) בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי של חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת. 64 תמכו 50 התנגדו וההצעה תועבר לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק. הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו-כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת חוק ־יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימים, המעגנים מרכיבים נוספים באופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל." ח"כ אבי דיכטר הציג את ההצעה ואמר: "חוק הלאום הוא לצורך העניין תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה, עובדה יצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, היא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לכל יחיד יש זכויות כפרטים, היא לא עוסקת בזכויות האלה של אוכלוסייה או תושב כפרט, אלא עוסקת באופיה הלאומי של מדינת ישראל. אני חושב שישנם גם לא מעט מתנגדים שלא קראו את החוק. כשאתה בא אליהם ויושב איתם על החוק בקריאה מודרכת, הדברים משתנים. שכשאתה מדבר על חוק יסוד, שאמור להיות בעצם המאזן או המשלים, ליתר דיוק, של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעוסק בפרט ובזכויות הפרט, החוק הזה עוסק בלאום ובזכויות הלאום. זה המשלים את הצד השני של אותו מטבע, וכך יש לראותו, לאורך כל סעיפיו." ח"כ תמר זנדברג: "החוק הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שהפתגם: אם שום דבר לא מקולקל, אז לא צריך לתקן, יש לו גם חלק שני, והוא: כשמנסים לתקן דבר שלא מקולקל, אפשר להזיק, והרבה. וזה מה שקורה כאן בחוק הזה - תועלת הוא לא מביא, אבל נזק הוא גורם, והמון. מה רע בניסוח של מגילת העצמאות? האם לא יכולנו לקחת אותו, ולעגן אותו כחוק יסוד? בתור יהודייה, בתור בת לעם היהודי, שזכה להכרה הלאומית במדינת ישראל, אני מתביישת." ח"כ ציפי לבני: "להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו מפני אויבים, זאת משימה ראשונה במעלה. אבל צריך להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו גם מפני המהלכים של ממשלת ישראל הנוכחית. ממשלה שחושבת ומדברת ומספרת שדמוקרטיה זה הרוב קובע? - מישהו צריך לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מההתחלה. דמוקרטיה זו מערכת של זכויות שכל רוב חייב לשמור עליה. מערכת של זכויות למיעוטים. מערכת של זכויות לאזרחים. מערכת זכויות שהיחיד ששומר עליה עכשיו זה בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ואותו אתם מבקשים להרוס עם הדי-9, כדי שלא יהיה אף אחד שיוכל להגן על הזכויות במדינת ישראל - על זכויות אזרחיה." ח"כ יעל גרמן: אנחנו היינו מצביעים בנפש חפצה בעד חוק לאום שמדבר בהחלט על כך שישראל מדינת הלאום של העם היהודי, כאשר מדינת ישראל היא דמוקרטיה שמקיימת שוויון זכויות. אבל החוק שמביאים היום, אני רואה את מגילת העצמאות שתלויה בכל בתי-הספר, משפילה מבטה ודמעה נוטפת מעינה - מה עשו לי? מה עשו למגילת העצמאות שכולם חתמו עליה? מה קרה להבטחה? - הבטיחו לנו שלום, חזון של שוויון. הבטיחו לנו שאנחנו נשמור על החרויות. הבטחנו את זה לילדנו, ובאה ממשלה ואומרת, שדמוקרטיה היא אך ורק שלטון רוב. דמוקרטיה היא לא שלטון רוב, דמוקרטיה היא שלטון שבו שומרים על ערכים, על זכויות אזרח, ובעיקר על זכויות מיעוט. ח"כ בני בגין: "בחודשים האחרונים אימצו סיעות כולנו וישראל ביתנו את הנוסח המקורי שהצעתי כבר ב2011, וזאת לאחר שסיעות יש עתיד והמחנה הציוני הודיעו בעבר שהן תומכות בנוסח הזה. אסתכן בהערכה שחוק לאום שאין בו שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל לא יעבור בקריאה שלישית, אבל בינתיים גברה ידם של השוללים אזכור זה, לכן ההצעה פגומה. לא אוכל לתמוך בהצעה הן על מה שאין בה והן על מה שיש בה. ח"כ אמיר אוחנה, שעומד בראש הוועדה המיוחדת שמכינה את הצעת החוק: "אני לא מכיר הרבה חוקים שקיבלו וועדה מיוחדת עם כל כך הרבה ישיבות על כל סעיף וסעיף וכל אותו ואות. העברנו את ההצעה לקריאה ראשונה לאחר לא מעט שינויים שעשינו בה. כמה ימים לאחר מיכן פורסם הסיפור של כפר ורדים שעצרו מכרז בגלל שמחצית מהדירות נרכשו ע"י ערבים. 48% מתושבי כפר ורדים הצביעו למחנה הציוני, 13% ליש עתיד, 12% למרצ. זה מלמד אותנו בעיקר על הצביעות. בואו נשאל אל ח"כ גרמן, ראש עיריית הרצליה לשעבר כמה אחוז ערבים גרים בהרצליה? התשובה הקרוב לאפס." ח"כ אחמד טיבי: "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא." השר יריב לוין סיכם: "זה לילה היסטורי שבו הגלגלים מתחילים לנוע חזרה לכיוון הנכון. הנסיגה מהערכים הבסיסיים של מקימי המדינה נעצרת ואנחנו מחזירים את מדינת ישראל למקום שבו היא הייתה מיומה הראשון, בית לאומי לעם היהודי שמעניקה שוויון זכויות אישי מלא, דבר שלא נפגע מנוסח החוק הקיים."