ועדת זכויות הילד קיימה (יום ג', 1.5.18) דיון מעקב אחרי יישומו של החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים. יו"ר הוועדה יפעת שאשא ביטון, פתחה את הדיון ואמרה כי בחרה לקיים את הדיון כבר עתה, בכדי לוודא כי כלל המערכות כבר בהיערכות מספקת לקראת שנת הלימודים תשע"ט, בדגש על התקנות אשר משרד החינוך אמור להתקין.
עו"ד מיכל חורין מהלשכה המשפטית במשרד החינוך אמרה לוועדה כי המשרד מצוי בשלבי ניסוח מתקדמים, לאחר שהתקבלו הנחיות משרד הבריאות בכל הקשור להזנה ותברואה ובימים אלה מסתיים שלב קבלת ההערות מהציבור, ולאחר מכן יובאו התקנות לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. חורין פירטה כי לאור הערות שהתקבלו מהציבור, המשרד הגיע למסקנה כי יש מקום לקבוע מדרגת מחיר נוספת של 985 שקל, אשר תחול רק על צהרונים של פחות מ-20 ילדים, הדורשים גם הסעות.
מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי, אמרה כי מדרגה זו מגיעה, בין השאר, לאחר צרכים שעלו מן השטח, כאשר הם ביקשו ממשרד החינוך לאפשר את קיומה של ועדת חריגים למקרים ומצבים בהם נדרשת תוספת מחיר שלא מוסדרת בתקנות, אך משרד החינוך אמר כי זה בעייתי מבחינה משפטית.
יו"ר הוועדה תמהה מדוע מעדיף משרד החינוך להוסיף מדרגה נוספת, שתהווה פתח לגבייה לא הכרחית מחלק מההורים, במקום להקים ועדת חריגים שתבחן את המקרים, ועו"ד חורין השיבה כי החוק הוא שדורש מספר סגור וסופי, אשר יהיה ידוע להורים מראש ורק שר החינוך יכול לקבע אותו, ועל כן ועדת חריגים היא בעייתית.
עו"ד חורין התבקשה ע"י יו"ר הוועדה להתייחס גם לצהרונים מוכרים שאינם רשמיים, עליהם אמור החוק לחול רק החל משנת תשע"ט, והשיבה כי המשרד נפגש עם נציגים רבים של צהרונים הפועלים במבנים פרטיים ולאור ההבנה כי התקורות שלהם שונות בצורה חדה מרשות מקומית אחת לאחרת, בשל פערי עלויות שכר דירה, ארנונה עסקית וכד', הרי שיש עדיין להחריג אותם מהמגבלות אשר נקבעו בצו.
שאשא-ביטון הגיבה בתדהמה למשמע הדברים ואמרה: "הרי נתנו להם דחייה של שנה כדי להיערך בדיוק לכך! אסור למשרד החינוך להיכנע ללחצים שוודאי מופעלים עליו אם הגיע למסקנה שכזו! אם הם רוצים להיות גן פרטי, אז פרטי עד הסוף, אך גופים שמקבלים סבסוד ממשרד החינוך על פעילותם בשעות הבוקר, חייבים לדרוש מהם עמידה בתנאים וסטנדרטים לאורך כל שעות הפעילות, גם עד 16:30. הסכומים הנוספים אמורים להספיק כדי לכסות את הפער, הרי ממילא רוב התקורות הן קבועות ברמה חודשית, אם יש או אין במבנה פעילות אחר-הצהריים".
קרן אוחנה-איוס, יו"ר "חיבה - איגוד הגנים הפרטיים": "מעבר לשכירות ולארנונה עסקית, יש גם את נושא עלויות ההזנה. רשות מקומית שעושה מכרז לבחירת ספק מזון לעולם תשיג מחיר זול בהרבה מזה שאנו נוכל להשיג. כמו-כן סוגיית המע"מ של העסק כלל לא נלקחה בחישוב"
יו"ר הוועדה השיבה כי נושא המע"מ הוא הערה הגיונית והיא נותנת את תמיכתה המיידית למשרד החינוך להוסיף זאת לעלויות, ואפילו מרחב תמרון נוסף של כ-50 שקל לצרכים שונים. עם זאת, הבהירה יו"ר הוועדה "הדברים שעלו פה בדיון עדיין לא מצדיקים לשקול אפילו לחזור למחירים של 1,450 שקל לחודש, ואני לא אתן לזה לקרות! אם משרד החינוך יאפשר זאת אז אין שום משמעות לחוק".
ח"כ
קארין אלהרר (יש עתיד): "אני בטוחה שהרוב המכריע של המפעילים רוצים לעשות את הדבר הנכון, לא להרוויח דרך התקורות, ואם יש להם קושי לעמוד בסטנדרטים אל מול הרשויות, אנחנו חייבים לוודא שזו לא הביורוקרטיה שהורגת אותם. אני מציעה שיוקם שולחן עגול בכדי להבין טוב יותר את המצב בשטח". ראומה שלזינגר, רכזת ועד עובדות הצהרונים מטעם "כח לעובדים", הצטרפה ואמרה: נציגות של העובדות חייבות להיות גם בשולחן, יחד עם המפעילים וההורים. חשוב לשמוע את אות עובדות שמקבלות משכורת רק 10 חודשים בשנה, או אלו אשר מקבלות שכר שעתי, אבל עבודתן מסתכמת בשעתיים וחצי ביום".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "אני מכירה מקומות ביישובים מבוססים, אשכול סוציואקונומי 8, שנותנים את כל מה שנתנו עד היום, ויותר מזה, ב-875 שקל לחודש. זה אפשרי. אני מבינה את הטענות על המע"מ וגם צורך במרחב תמרון לרשויות המקומיות, אבל בתוך גבולות מסגרת קבועים ומפוקחים. יהיה זה פשע מצדנו לאפשר החרגה גורפת כל כך של צהרונים מוכרים שאינם רשמיים!".
"בתקנות יש להרחיב את רשימת הקריטריונים שיכללו בתוך אותו מרחב תמרון, אבל תמיד גם יהיו סיטואציות חריגות שאולי לא חשבנו עליהן, ובדיוק בשל כך אני בטוחה שמשרד החינוך יצליח למצוא פתרון חכם אשר יאפשר גם את הפתרון ההגיוני של ועדת החריגים".
"הנוסחה לנגד עינינו היא לעשות הכל לשמור קודם כל על האינטרס של הילדים וההורים, תוך התחשבות גם באינטרס של מפעילי הצהרונים, שהוא לגיטימי, אך החרגה גורפת, או חזרה למחירים של 1,400 שקל ומעלה היא משהו שלא נאשר ונאבק בו בכל אמצעי".
