עו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה. כך קובע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי.
הכרעת הדין ניתנה ב-29.3.18 והותרה לפרסום כעת (יום ד', 2.5.18) לאחר השמטת הפרטים המזהים של הנאשם והמתלוננות. דרורי זיכה את הנאשם משתי העבירות שיוחסו לו - תקיפה מינית של ילדות בנות חמש ושש - מחמת הספק בנוגע לאחת מהן, ובשל חוסר ראיות בנוגע לילדה עליה העידה לונדון.
בסיום חקירתה של המתלוננת בת השש, ביוני 2013, כתבה לונדון: "אני מתקשה להעריך מהימנות דבריה" - ניסוח המלמד על חוסר אמון בתלונה. אברמוביץ' פנתה ללונדון, ולאחר מספר ימים הוציאה זאת חוות דעת שנייה - בה אין כל שינוי בבסיס הנתונים, אך נאמר: "אני מעריכה שדיווחה על סיטואציה בעלת גוון מיני שחוותה עם החשוד, אך אני מתקשה לקבל תמונה ברורה ומדויקת אודות מהות הפגיעה".
לונדון העידה ביולי 2015 ונשאלה על הפער בהערכותיה. אברמוביץ' התערבה ואמרה, כי ההתכתבויות בין הפרקליטות לבין לונדון הם תרשומת פנימית שאין לגלות להגנה. דרורי דחה עמדה זו והורה לפרקליטות להעביר את התכתובות לידי הסניגור, עו"ד אריאל עטרי. רק לאחר 140 יום הודיעה אברמוביץ: "החומר המבוקש... אינו קיים וגם לא היה קיים סמוך להערכתה של הערכת המהימנות המתוקנת על-ידי העדה".
אולם באוקטובר-נובמבר 2017 - במהלך סיכומיה של אברמוביץ' - התברר שהודעה זו הייתה שקרית. דרורי שאל שוב ושוב מיהו הפרקליט ששוחח עם לונדון, אברמוביץ' התחמקה ממתן תשובה ואף אמרה שבעיניה אין בעיה בשינוי חוות הדעת של לונדון. דרורי דרש תשובה לגבי זהותו של אותו פרקליט, ובישיבה הבאה מסרה אברמוביץ' שמצאה מסמך שכתבה בין שתי חוות הדעת של לונדון ובו נאמר שהיא זו ששוחחה איתה והודתה שהמסמך לא נמסר להגנה.
לטענתה, מדובר ב"פעולה שהיא יחסית שגרתית, לפחות לשיטת התביעה, לבקש בקשת הבהרה מחוקרת הילדים". אברמוביץ' ביקשה להגיש את המסמך, אבל לא הייתה מוכנה להיחקר עליו בידי עטרי (כמי שכתבה אותו) - עמדה אותה הבהירה רק לאחר שאלות חוזרות ונשנות של דרורי, שאף העיר שהוא מתחיל להתרגז על התחמקותה.
בפסק הדין מסכם דרורי סאגה זו: "לאורך 3.5 שנים לא נמסר מידע חשוב לסניגור ולבית המשפט. חקירה נגדית של חוקרת הילדים על-ידי הסניגור התנהלה ללא המידע האמור. משהתגלה חסרונו של המידע, מסרבת המאשימה לגלותו לגופו של עניין, בשל הידיעה, כי הנפקות המשפטית של גילוי המידע תהיה זכותו של הסניגור לחקור את הפרקליטה עצמה, דבר שמי מטעם הפרקליטות אינו מוכן לו".
בסיומו של פסק הדין שב דרורי לנושא זה וקובע, כי יש לתעד בכתב בצורה מדוקדקת קשר בין הפרקליטות לבין גורמי החקירה, כולל חוקרי הילדים. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה,
שי ניצן; פרקליט מחוז ירושלים,
דני ויטמן; ולנציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן. עוד הורה להעבירו לשרת המשפטים,
איילת שקד, ולשר הרווחה,
חיים כץ, כדי שישקלו להקים ועדה ציבורית לקביעת כללי העבודה של חוקרי הילדים.
נושא אחר העולה בפסק הדין, הוא שהיה זה עטרי שבדק והוכיח את קיומו של קשר בין משפחותיהן של שתי המתלוננות לבין משפחה אחרת, שאביה טען שהנאשם ביצע מעשה מגונה בבתו מספר שנים קודם לכן. המדינה כללה לא בדקה נושא זה, בעוד עטרי הגיש לדרורי רשימה ארוכה של שיחות טלפון בין המשפחות - לה ייחס דרורי חשיבות רבה.
