שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
אלי אברבנאל, דחה (יום ה', 3.5.18) את הרוב המכריע של העתירות נגד בחינות לשכת עורכי הדין. העתירות התייחסו לבחינה שהתקיימה בדצמבר אשתקד ובה היה שיעור הכשלונות הגבוה ביותר אי-פעם (66%).
14 העתירות שהגישו 400 מתמחים שנכשלו, ביקשו לפסול 27 שאלות ולהעניק פקטור רוחבי שהיה מאפשר להם לעבור את הבחינה. אברבנאל דחה את הבקשה לפקטור, פסל שתי שאלות וקבע שבשאלה נוספת יש שתי תשובות נכונות.
הטענות נגד השאלות התחלקו לשני סוגים: שאלות שלפי הנטען חרגו מרשימת נושאי הבחינה, ושאלות שלפי הנטען נפל חוסר סבירות קיצוני בניסוחן או בבחירת התשובה הנכונה. העתירות הוגשו לאחר שוועדת הבחינות קיבלה את הטענות נגד שאלה אחת ופסלה אותה.
אברבנאל מציין, כי לוועדת הבחינות יש שיקול דעת רחב ובית המשפט יימנע בדרך כלל מלהפוך את עצמו ל"ועדת עררים עליונה". עוד נקבע בפסיקה, כי יש מקום לריסון רב במיוחד בנושא זה, בשל העובדה שהוועדה היא מקצועית ובלתי תלויה. בית המשפט לא יתערב ככלל בתוכן השאלות ובקביעת התשובות הנכונות, אלא במקרים של חוסר סבירות קיצוני.
בפסק דינו מתייחס אברבנאל על פני עשרות עמודים לכל השאלות לגבי הועלו טענות, וכאמור - הוא דוחה אותן לגבי 24 מהן. הוא קובע שוב ושוב, כי אין בסיס לטענות העותרים נגד בחירת התשובות הנכונות, שכן החקיקה ברורה והפסיקה שהציגו אינה מציגה תשובה אחרת. עוד קובע אברבנאל, כי השאלות מצויות בחלק המתאים להן בבחינה ושגם לטענות בנושא זה אין יסוד.
אברבנאל פסל את שאלה 43 בפרק הפרוצדורה (העוסקת בתביעה ייצוגית) בשל ניסוח שגוי של התשובות, ואת שאלה 13 בפרק הדין המהותי (בעניין אי-כשירות לעמוד לדין) משום שהתשובה הנכונה אינה מדויקת. לגבי שאלה 31 בדין המהותי (בעניין מכירת דירה), קבע אברבנאל שיש שתי תשובות נכונות.
לגבי הפקטור המבוקש - תוספת של 20% בחלקי הדין המהותי והפרוצדורה, ו-15 נקודות מלאות במשימת הכתיבה - אומר אברבנאל כי אין יסוד לטענות נגד מתכונת הבחינה העומדת בבסיס דרישה זו. השינוי במתכונת בא בעקבות המלצותיהן של שלוש ועדות שהוגשו בשנים 2013-2002 ועבודת מטה משותפת למשרד המשפטים, ועדת הבחינות ולשכת עורכי הדין. רוב השינויים עוגנו בחקיקה, אותה לא ניתן לתקוף בהליך מינהלי בבית המשפט המחוזי. ואילו יתר הנושאים מצויים בליבת שיקול הדעת המקצועי של הוועדה, ולטענות נוספות של המתמחים אין בסיס עובדתי.
אברבנאל מדגיש, כי שיעור הצלחה נמוך אינו מהווה כשלעצמו עילה לפסילת בחינה. המתמחים לא הוכיחו את טענתם המרכזית, ולפיה ללשכה יש אינטרס להקטין את מספר עורכי הדין ולכן היא והוועדה "נקטו במניפולציה והתערבות חיצונית פסולה". לפיכך, כל שיש לעשות הוא לבדוק את הטענות הספציפיות לגבי השאלות, כפי שנעשה בחלקו הראשון של פסק הדין. המתמחים הציגו חוות דעת של מומחים שלא הצליחו לענות על כל הבחינה; אברבנאל מציין, כי מאות מתמחים אחרים כן הצליחו.
אברבנאל חייב את העותרים ב-13 מן העתירות בתשלום הוצאות בסכום כולל של 146,000 שקל. את המתמחים ייצגו עוה"ד
אילן בומבך, שי דקס, אורן טסלר, מיכל לנקרי, אפרת מור-מילמן, אריה סוכובולסקי ולירן קרמן. את ועדת הבחינות והלשכה ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו וגלעד וקסלר.
