המשטרה הדליפה חומרים מחקירות, ובמקרים אחרים - הדוברות שלה מעבירה בגלוי לתקשורת חומרים העשויים לשמש כראיות וחושפת שלא כדין קטינים. כך עולה (יום ג', 8.5.18) מדוח
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
בדוח המערכתי הראשון שלו על מייצגי המדינה בערכאות אומר עוד שפירא, כי למרות שבמשך שנים רבות מתגלות תקלות חמורות בהעברת חומרי חקירה לפרקליטות, לא גובש פתרון מערכתי לבעיה קשה זו. במקרים רבים אף מוגשים כתבי אישום בלי שבידי הפרקליטות נמצאים כל חומרי החקירה.
ועוד בנוגע למשטרה: מינוי קציניה לוקה בחסר, למרות שהמפכ"ל
רוני אלשיך החל להטמיע שיטת מינויים חדשה. שפירא מגלה, כי אלשיך והשר
גלעד ארדן מסכמים על המינויים מדרגת סגן-ניצב ומעלה בשיחות שאינן מתועדות וההחלטות אינן מנומקות.
הדוח מצביע על כשלים של ארבעה שרים:
יעקב ליצמן (כאשר היה שר הבריאות, וכיום סגן השר),
משה כחלון (בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל),
נפתלי בנט (כאשר היה השר לשירותי דת) ו
דוד אזולאי (השר הנוכחי). ליצמן ויועצו מוטי בבצ'יק העניקו הקלות לחברות סיגריות - בניגוד למדיניות המוצהרת של הממשלה ולאמנה הבינלאומית למניעת עישון עליה חתומה ישראל.
לשכתו של אזולאי התערבה בצורה פסולה בבחירת רבני הערים לוד ובת ים. כמה רבני ערים ממשיכים לכהן למרות תלונות חוזרות ונשנות שהוגשו נגדם, חלקן בעלות אופי פלילי - בשל אוזלת יד של בנט ואזולאי, וגם של הרבנים הראשיים, הרב
דוד לאו והרב
יצחק יוסף.
מועצת מקרקעי ישראל, בראשותו של השר משה כחלון, הפגינה חולשה בתפקידה כקובעת מדיניות וכמפקחת על פעולות רשות מקרקעי ישראל.
פרקים אחרים בדוח חושפים ליקויים קשים בניהולם של מפעל הפיס, הקרן הקיימת וחברת עמידר, תוך ששפירא מטיל את האחריות בצורה ישירה על בכירי שני הגופים. יו"ר הפיס,
עוזי דיין, והמזכיר ירון לוסקי פעלו תוך טשטוש הגבולות בין דרג הניהול והביצוע לבין הדירקטוריון. הם יזמו התקשרויות בפטור מכרז, וגרמו להוצאת כספי ציבור ללא קריטריונים סדורים.
על עמידר - בתקופת היו"ר
יצחק לקס ותחת המנכ"ל ראובן קפלן - אומר שפירא: "נושאי משרה בכירים ביותר פעלו בחלק מהמקרים תוך התעלמות מחובות מינהליות וארגוניות החלות עליהם שנועדו להבטיח תרבות ארגונית ההולמת גוף ציבורי, ובכך פגעו בתרבותה הארגונית. באותם מקרים הם פעלו תוך חריגה מסדרי מינהל תקינים, שאין לה מקום בחברה ממשלתית הממומנת על-ידי הציבור. חברי הנהלת עמידר לא נהגו בכספי החברה בזהירות ובהקפדה הראויות".
הקרן הקיימת, בראשותם של היו"רים דאז
אפי שטנצלר ו
אלי אפללו ובניצוחו של המנכ"ל דאז מאיר שפיגלר, פעלה בצורה פגומה בהעברת משרדי ההנהלה מתל אביב לפארק
אריאל שרון. שפירא מביע את החשש, שהחוזה בין קק"ל לבין חברת הפארק נוסח בכוונה בצורה מטעה, כדי להסתיר את העובדה שקק"ל השתמשה בבניין בפארק בניגוד לחוק.
שני פרקים עוסקים בסוגיית המסתננים. שפירא קובע, כי לא הוסדרו היבטים רבים בטיפול במסתננים שאינם בני השבה (אריתריאה וסודן), ובכלל זה עבודתם והטיפול הרפואי בהם. קיימים גם ליקויים משמעותיים בטיפולה של רשות האוכלוסין בבקשות למקלט.
ממצאים מרכזיים נוספים:
- המדינה אינה גובה חובות של אזרחים בעשרות מיליארדי שקלים. הנתון הרשמי הוא 55 מיליארד שקל, אך ברור שהוא גבוה יותר.
- המדינה העבירה מאות מיליוני שקלים לרשת גני הילדים של אגודת ישראל כחלק מהסכם ההבראה שלה, בעוד הרשת הפרה תנאים בסיסיים בהסכם, לא סגרה גנים גרעוניים והעלתה את שכר המנכ"ל ובכירים אחרים.
- משרד התחבורה אפשר במשך שלוש שנים ייבוא חוקי של הכלים הדו-גלגליים החשמליים, למרות שהשימוש בהם היה בלתי חוקי. משרד התחבורה ומשרד הכלכלה לא הסדירו את סמכויות הפיקוח והאכיפה.
- משרדי הממשלה אינם ממלאים אחר הוראות הדין למסור מידע לכנסת כדי שתוכל לפקח על עבודת הממשלה וכדי להגביר את שקיפות הממשל. כך למשל, נמנעה הממשלה למסור מידע בשני נושאים רגישים מבחינה ציבורית: הקצאת תקציבים פוליטיים וקבלת שירותים מחברות ייעוץ.
- בכירים בשלושה מוסדות אקדמיים קיבלו מיליוני שקלים תמורת עבודות נוספות שביצעו בניגוד לנהלים המסדירים עבודות אלו.
