בדוחות הכספיים של הממשלה לשנת 2016 מופיעה יתרת "חייבים ויתרות חובה" בסך 55 מיליארד שקל - אך זהו רק חלק מן החובות למדינה, שלא נעשו פעולות של ממש לגבייתם. כך מגלה (יום ג', 8.5.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
הציבור חייב 14.7 מיליארד שקל לרשות המיסים; 5.8 מיליארד שקל למוסד לביטוח לאומי (מתוכם חובות מסופקים של 4.8 מיליארד שקל); 8 מיליארד שקל לחברות ממשלתיות (1.6 מיליארד שקל חובות מסופקים); 2.8 מיליארד שקל לרשות מקרקעי ישראל; 2.4 מיליארד שקל למשרד הבריאות (400 מיליון שקל חובות מסופקים); 1.2 מיליארד שקל למשרד הכלכלה (החובות המסופקים - 600 מיליון שקל); ומיליארד שקל למשרד הבינוי (כמעט כולם חובות מסופקים).
שפירא אומר: "אף שידוע שיש לטפל בדחיפות בגביית החובות, מפני שרבים מהם עלולים להתיישן ומפני שככל שחולף הזמן קשה יותר לגבות חובות, התהליך מתקדם באטיות. כשמשרדי הממשלה הממונים על נקיטת הליכים לגביית חובות אינם עושים כן, הדבר פוגע בהכנסות המדינה ובעקרון השוויון, מפני שמקצת החייבים אינם משלמים את חובותיהם רק בשל מחדלים של הרשויות הגובות ובשל חלוף הזמן, ולא מפני שאין ביכולתם לשלם".
במשרדי המשפטים, הבינוי, התחבורה, והקליטה, הבריאות, הגנת הסביבה, החקלאות, החינוך, הפנים והתקשורת לא נבחנה בשנת 2016 רשימת החובות בתדירות ובפירוט הנדרשים בהוראות ניהול התקציב, והמלצות כנדרש לא הועברו למנכ"לי המשרדים. החשבים של משרדים אלו (למעט התחבורה) הפנים והתקשורת אישרו מחיקת חובות בשנת 2016, אך איש מהם לא העביר לחשב הכללי דיווח כנדרש על המחיקות.
בדוחות הכספיים של רשות המיסים נרשמו חובות בסך 14.7 מיליארד שקל. מערכות המידע של הרשות אינן מאפשרות להפיק חלק מהמידע הניהולי הנדרש כדי לאמוד בצורה טובה יותר את הנתונים לצורך הרישום בדוחות הכספיים שלה. כך למשל, אי-אפשר לבחון את ההכנסות שהתקבלו מגביית מיסים ולא עמדו בכללי ההכרה כנכס בדוחות הכספיים, דוגמת חובות ששולמו אך לא נכללו מלכתחילה בסעיף החייבים במאזן מפני שהסבירות שישולמו הייתה נמוכה.
היועץ המשפטי לממשלה פרסם בזמנו הוראת מעבר שנועדה לאפשר גבייה של חלק מחובות העבר שטרם הוחל בגבייתם, ואולם אגף החשכ"ל לא הנחה את חשבי המשרדים לפעול מיד לאיתור ולמיפוי של החובות שבסכנת התיישנות או שיהוי ולהוצאת דרישות תשלום באופן שימנע מחייבים להעלות טענות שיהוי כנגד משרדי הממשלה. למעשה, אין כל דרך לדעת מהו היקף החובות שאבדה האפשרות לגבותם.
המינהלה שנועדה ליישם את החלטת הממשלה מיולי 2013, בדבר העמקת פעילות גביית החובות, קיימה דיון אחד בלבד - באוגוסט 2013. עד סיום הביקורת (בדצמבר 2017), החלה פעילות מכוח ההחלטה ב-13 גופים בלבד מבין כלל הגופים הממשלתיים שמתבצעת בהם פעילות גבייה. השלב הראשון בפעילות הסתיים בתשעה גופים. השלב השני בפעילות החל בארבעה גופים בלבד, במקצתם באופן חלקי ומצומצם מאוד.
אגף החשכ"ל לא קיים עבודת מטה ולא הנחה את משרדי הממשלה כיצד להסדיר פעילויות עתידיות וחדשות של המשרדים שבהן עלולים להיווצר חובות, אילו אמצעים עליהם לשקול כדי לצמצם את הסיכויים לכשלים בגביית חובות בפעילויות עתידיות וחדשות וכיצד לנהל את הטיפול בהם.
שפירא מסכם: "כדי לקדם במהירות וביעילות מירבית את הטיפול המערכתי והרוחבי הנדרש לשיפור גביית החובות, נדרשים כל הגורמים שהממשלה קבעה שיידרשו לעניין - ובראשם אגף החשב הכללי ורשות האכיפה והגבייה - לגלות מעורבות עמוקה. שיתופם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושל אגף התקציבים במשרד האוצר נדרש גם כדי לגייס את משרדי הממשלה לכך וגם כדי להביא לשינויים נדרשים בהתנהלותם. על כל הגורמים לפעול בהתאם להחלטת הממשלה, ובין היתר לשקול מתן תמריצים למשרדי הממשלה כדי להגביר את גביית החובות".
