למרות שבמשך שנים רבות מתגלות תקלות חמורות בהעברת חומרי חקירה לפרקליטות, לא גובש פתרון מערכתי לבעיה קשה זו - קובע (יום ג', 8.5.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח המערכתי הראשון שלו על מייצגי המדינה בערכאות. במקרים רבים מוגשים כתבי אישום בלי שבידי הפרקליטות נמצאים כל חומרי החקירה, הוא אומר.
לדברי שפירא, במשך השנים עלו לא אחת ליקויים בתהליך העברתם של חומרי החקירה, ובהם: ניהול לקוי של רשימת החומר; עיכובים בהעברת חומרי חקירה מסוימים לגופי התביעה, לנאשם, לסנגורו ולבית המשפט; וחומרי חקירה הנאספים לאחר העברת תיק החקירה לפרקליטות אך לא נמסרים לה. לבעיות אלו לא ניתן פתרון מערכתי נאות ומקיף, למרות שלא פעם מתחו בתי המשפט ביקורת על גורמי אכיפת החוק בשל ליקויים אלו והשפעתם על זכויותיהם של נאשמים.
צוות בעקבות פס"ד מ-2010 באוגוסט 2010 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על ביטול כתבי האישום נגד בעלי תפקידים במוסד פיננסי בגין דיווחים כוזבים, לכאורה, לרשות לאיסור
הלבנת הון. זאת בשל "התנהגות נפסדת" של המדינה, אשר בין היתר לא העבירה לעיון ההגנה חומר חקירה "בכמויות בלתי נתפסות" - יותר מ-150 ארגזי מסמכים. בית המשפט ציין, כי יש סבירות לא מבוטלת שכתב האישום הוגש בלי שהתביעה עצמה עיינה באלפי מסמכים מחומר החקירה. על כך נקבע, כי "הגשת כתב אישום ללא עיון בכלל חומר החקירה הינו מעשה פגום היורד לשורש סמכות כתב האישום".
בעקבות פסק דין זה הוקם בפרקליטות צוות לבחינת האופן שבו רשויות האכיפה מנהלות את התיקים ולגיבוש מתווה לנוהלי עבודה בתחומים הנוגעים לטיפול בתיקים רחבי היקף או מורכבים. אבל מאז, המשטרה והפרקליטות טרם גיבשו נוהל עבודה תקף ומחייב שיסייע במניעת התקלות שבית המשפט עמד עליהן. המשטרה טענה בתגובה, כי יש לה פקודות ונהלים מתאימים; שפירא משיב: הם לא עוסקים בבעיית העברת חומרי החקירה לפרקליטות.
בדיוני הצוות עלו ליקויים שונים, ובהם: מפתחות תיקי החקירה אינם מפורטים די הצורך; רשימת כל החומר אינה מסודרת או מפורטת; לאחר העברת תיק החקירה לפרקליטות קשה לאתר את הגורם האחראי במשטרה שניתן לפנות אליו; חלו עיכובים בתהליך העברת חומרי החקירה מהמשטרה לפרקליטות. עבודת הצוות החלה לפני שנתיים וחצי - וטרם הסתיימה; פרקליט המדינה,
שי ניצן, טרם הורה על דרכי הטיפול בבעיות היסודיות שהעלה הצוות.
באפריל 2015 מתח בית המשפט העליון ביקורת על האופן שבו ניהלה המדינה תיק חקירה, אשר גרם לעיכוב בלתי סביר בהעברת מלוא חומרי החקירה לידי ההגנה. בעקבות ביקורת זו הוקם צוות בראשות המשנה לפרקליט המדינה, כדי לדון בדרכים לבקרה על תהליך העברת חומרי חקירה מהמשטרה לפרקליטות ובדרכים לייעול ההליך. נציגי המשטרה טענו בדיוני הצוות, כי מדובר במקרים נקודתיים - למרות שממסמכי המשטרה עצמה עלו ליקויים מהותיים.
הליכי הבחינה של צוות המשנה לא הובילו לגיבוש של נוהל או לנקיטת פעולות אפקטיביות לתיקון הליקויים שהעלה הצוות. הפרקליטות מגישה כתבי אישום רבים אף במקרים שבהם היא ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב. העברתם של חומרי החקירה בשלבים מאוחרים יותר של ההליך אינה מרפאת לחלוטין את הפגם בעניין זה, שכן הוראות הדין נועדו להבטיח, כי בעת הגשת כתב האישום יהיה בידי הנאשמים כל המידע הרלוונטי שהם עשויים להזדקק לו.
דוחות מז"פ - אחרי האישום העברתם של חומרי חקירה מסוימים כרוכה, באופן תדיר, בתקלות או בעיכובים. הדברים אמורים למשל בתקליטורים שתוכנם מחייב תמלול, חומרים סודיים שיש לבקש לגביהם תעודת חיסיון וחוות דעת בנוגע לחומרים שנלקחו לבדיקות מעבדה. בתיקים רבים מתקבלים תמלילים חיוניים חודשים רבים אחרי הגשת כתב אישום.
השר לביטחון פנים מוסמך להוציא תעודת חיסיון על חומר חקירה, אבל ברוב המוחלט של המקרים מוגש כתב אישום לבית המשפט לפני שהתקבלה תעודת חיסיון, ובמקרים רבים תעודת החיסיון מתקבלת כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום; העיכוב הממוצע הוא של חודשיים.
בשנים 2016-2014 חל גידול של 28% בשיעורם של מספר התיקים שחוות הדעת בעניינם התקבלה מהמעבדות לזיהוי פלילי אחרי הגשת כתב האישום; מדובר ב-38% מהתיקים בהם היו חוות דעת.
בכירי הפרקליטות עמדו בדצמבר 2015 על עיכובים רבים וחמורים במתן חוות הדעת של המכון הפתולוגי, לרבות בתיקי רצח ובתיקים דחופים של נאשמים השוהים במעצר. פעמים רבות הוגשו כתבי אישום ללא חוות דעת של המכון. בחלק מהתיקים ההליכים בבית המשפט הוקפאו בשל העיכוב במתן חוות הדעת, ובמקרים אחרים הוגשו כתבי אישום בלא חוות דעת רפואית.
אגף הביטחון במשרד המשפטים התריע על כמויות אדירות של חומרים משטרתיים המגיעים לפרקליטויות, אך אינם מדווחים ולפיכך גם לא נרשמים על-פי נוהל ולא מתבצעים מעקב או בקרה בעניינם. הוא ציין, כי אין לו כל מידע על כמותם ואיכותם של החומרים המועברים מיחידות המשטרה לפרקליטויות, וכי על-אף שחדרי האחסון בפרקליטויות מוגנו ואובטחו, חומרי חקירה רבים נמצאים במזכירויות או בארגזים הפזורים במסדרונות.
ניצן נגד נאור דוח ממארס 2016 של צוות משטרתי שבחן את נושא שמירת המוצגים במשטרה, העלה תמונה קשה מאוד של מצב המוצגים בתחנות המשטרה. שנה וחצי לאחר שהוגשו המלצות הצוות, טרם הסתיים ההליך ליישום ההמלצות, שהעיקרית בהן היא הקמת מרכז לוגיסטי לאחסון מוצגים. במסגרת זו, המשטרה עדיין לא נקטה צעדים ממשיים לסידור מחסני המוצגים לצורך היערכות לשינויים הצפויים כפי שהנחה המפכ"ל. נמצאו מקרים של נזקים או אובדן לתיקי חקירה, מקרים שבהם לא נשמרו מוצגים כנדרש ומקרים שבהם במהלך הדיון המשפטי התברר, כי חומרי חקירה שבתיק אבדו ובתי המשפט אף מתחו ביקורת על המשטרה בנושא.
לשמירה על המוצגים חשיבות רבה לעניין השלמת הליך החקירה ומיצוי הדין עם נאשמים. אולם, לא פעם עלה בפסיקת בתי המשפט ודווח בפרסומים שונים, כי לא נשמרו מוצגים כנדרש. כך אירע לפלאפון של תאיר ראדה ז"ל, שלטענת המשטרה אבד - אבל נמצא בחיפוש שנערך אחרי הפרסום בתקשורת.
בשנת 1997 התייחס בית המשפט העליון לביעור בגדיו של אדם שנרצח, קבע שחוק הארכיונים חל על הממצאים וקרא למשטרה לקבוע הנחיות לשימור התיקים והראיות. למרות זאת, המשיכו הפרקליטות והמשטרה במשך שנים לבקש מבתי המשפט להורות על השמדת מוצגים. רק בשנת 2015 הן שינו את התנהלותן.
בשנת 2015 התייחסה גם הנשיאה דאז,
מרים נאור, לאותו נושא בעניינו של סולימאן אל-עובייד, רוצחה של חנית קיסוס. היא הרחיבה את ההלכה הקודמת (של הנשיא דאז
אהרן ברק) וקבעה, כי אין כלל סמכות לגורמי האכיפה להורות על השמדת מוצגים. הפרקליטות חלקה על פסק דינה של נאור. ניצן כינס דיונים בנושא ובסיכומם נכתב, כי מדובר בהחלטה מוטעית וכי נציגי המשטרה ציינו שבשל הקושי העצום ליישמה, היא אינה מיושמת במשטרה. ניצן קבע, כי יוגשו לבתי המשפט בקשות להכרעה בעניינם של מוצגים (ובין היתר השמדתם) רק במסגרת "פיילוט" של מספר תיקים שייבחרו, מתוך כמה סוגי תיקים.
קודם לכן, באוגוסט 2015, הפיץ ראש חטיבת חקירות דאז, תת-ניצב גיא ניר, הנחיה משלו. שפירא מציין, כי שתי ההנחיות אינן מתיישבות זו עם זו. זו של ניצן קובעת, כי אין להשמיד מוצגים אלא במקרים שייבחרו ולאחר הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט; ואילו זו של ניר קובעת, כי בתיקים שאינם תיקי פשע חמור יש להמשיך ולנהוג בהתאם לנהלים המקובלים במשטרה - דהיינו ניתן להמשיך ולפנות לבתי המשפט לקבלת הכרעה בעניינם של מוצגים, ללא המגבלה הקבועה בהנחיית פרקליט המדינה. המצב הזה אינו מתקבל על הדעת, אומר שפירא.
