ועדת הכספים קיימה (יום ג', 8.5.18) דיון במסגרתו הוצג מתווה לתקצוב המועצות הדתיות ולשינוי שיעורי השתתפות הממשלה והרשויות המקומיות.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, פתח את הדיון: "קיימתי דיונים עם הממשלה בנושא התקצוב לגביו יש תלונות רבות וביקשתי שיכינו מתווה על-רקע זה. אמרתי למשרד האוצר והמשרד לשירותי דת - לא יכול להיות דבר כזה שרשות מקומית צריכה להשתתף בחינוך, תחבורה, רווחה או שירות אחר היא משלמת מקסימום 25 אחוז והמדינה משלמת את היתר ובשירותי דת הרשות משלמת 60 אחוז והמדינה רק 40 אחוז.
"ראשי רשויות תוהים מדוע דווקא על שירותי דת הם צריכים לשלם יותר. נוכח המצב גיבשנו מתווה שיתחיל עם שינוי קטן ב-2019 ומכאן ואילך משנת 2020 למשך מספר שנים כל שנה יעבור אחוז מסוים מהרשות המקומית למדינה והתקצוב יגיע לבסוף ל-70 אחוז מימון מצד הממשלה ו-30 אחוז מצד הרשות המקומית, לצד כך יהיה למשרד לשירותי דת יכולת להחליט על 5 אחוזים מהתקציב לאילו רשויות לתת יותר ולאילו פחות, הדבר לא יצריך את אישור ועדת הכספים. צריך מתווה שיפעל לאורך שנים, מה שנקבע לפני עשרות שנים והיה עד היום עשה נזק ועוול".
בהמשך הוצג המתווה בהרחבה, לפי המוצג יתוקן חוק שירותי הדת היהודיים, אשר במתכונתו הנוכחית הרשות המקומית משתתפת בסכום גבוה פי 1.5 מסכום השתתפות הממשלה. יחד עם השינויים הניתנים לביצוע מדי שנה באישור ועדת הכספים, יוצא שאחוזי ההשתתפות של הרשויות המקומיות נע בין 25% ל-75%. כך הוצג כי המצב הנוכחי יוצר בעיות בתקצוב המועצות הדתיות, שעולות הן מצד הרשויות המקומיות והן מצד משרד הדתות. מבחינת הרשויות שיעור השתתפותן גבוה יחסית להשתתפות הממשלה, גבוה יחסית לשיעור השתתפותן בתחומים אחרים, ואם נדרש שינוי הוא מתאפשר לאחר קביעת התקציב ובכך יוצר קושי בתכנון התקציב. מבחינת משרד הדתות, התקציב המוצע למועצות הדתיות דל ולוקה בחסר, נתון במצב שאינו קבוע ומשתנה תדיר בלי וודאות גמורה.
כך מציע המתווה כי החל משנת 2020 עד 2025, אחוז ההשתתפות של הרשויות המקומיות יופחת מדי שנה ב-5% לעומת השנה הקודמת, ובהתאמה שיעור ההשתתפות של הממשלה יעלה ב-5%. כך בשנת 2025 אחוז ההשתתפות של הרשויות המקומיות יעמוד על כ-30%, לעומת 70% השתתפות מצד הממשלה בתקציב המועצות הדתיות. בנוסף משרדי הדתות, הפנים והאוצר יהיו רשאים לשנות את אחוזי ההשתתפות של הרשויות המקומיות בשיעור שאינה עולה על 5%, ללא צורך באישור ועדת הכספים ותוך יידוע הרשויות המקומיות קודם לאישור תקציביהן. למרות זאת על שנות התקציב 2019-2018 לא ניתן להחיל את התיקון לחוק משום שכבר נקבע. בכדי להבטיח שהרשויות הדתיות לא יפגעו בזמן המהלך, ייקבע סכום השתתפות מיוחד שיאושר על-ידי השרים הרלוונטיים ויבטא הפחתה של 2% מהשתתפות הרשויות המקומיות.
ח"כ
עודד פורר: "אם הממשלה לא יכולה לעשות שינויים שלא יבואו עם שינויים בתקציב, אתה פשרן בעניין הזה, המתווה מתפרס עד שנת 2025. חלק מהשירותים שנותנת המדינה הם שירותי דת, אם תבוא המדינה ותגיד אני לא נותנת יותר שירותי דת בסדר, אבל אם המדינה מספקת שירותי דת ויש לה משרד לעניין הזה זה לא צריך להיות שונה מיתר התחומים, והמימון גם צריך להיות כמו בחינוך והרווחה". גפני: "כל שירותי הדת נמצאים בתקצוב נמוך, ישנן משכורות עלובות, גם את זה יצטרכו לשנות בקדנציה הבאה".
ח"כ
רחל עזריה: "יש בעיה מבנית במנגנון הזה, העירייה צריכה להעביר את התקציב אבל השירותים הניתנים אינם תחתיה, לכן יש כל פעם את המשחק בין המשרד לשירותי דת לעיריות, זה צריך להיות אגף בתוך העירייה. תקציב המועצה הדתית גדל כל שנה ולראש העיר אין אמירה לעניין זה ולגבי צרכי העיר. במתווה שאתה מציע אני לא מסכימה לכך שאתה מוותר מיוזמתך על סמכות, ואומר ש-5 אחוזים יוכרעו על-ידי המשרד לשירותי דת, ולצד כך אני מבינה שהמטרה היא להטיב עם הרשויות, אבל השיטה בעייתית וזה מוסיף לבעייתיות שלה".
גפני: "ניתן לקבוע כי ה-5 אחוז יעשה בשיתוף עם השלטון המקומי". ח"כ
יצחק וקנין: "נאמר שאין מועצות דתיות, ניקח את המקומות בהם אין מועצות זה 0.0000 אחוז תקציב לשירותי הדת. ראש עיר שהדת ממנו והלאה, לא רוצה לתת, אומר לא צריך כלום. מקום בו הייתי 7 מיליון במתנ"ס, 3,000 ₪ תרבות תורנית. בואי נביא את התקציבים במקומות בהם אין מועצה דתית, נראה את הנתונים".
שני מנדל לאופר, משרד האוצר: "נכון להשאיר לעמדתנו את החלוקה התקציבית בצורתה המסוימת אבל דבר המחוקק הוא הקובע ואתם המחוקקים. יש שונות בין שיעור ההשתתפות בתחומים שונים, בסופו של דבר תקציב הרשויות למועצות הדתיות עומד על פחות מאחוז. לגבי הנושא התקציבי, גם להצעה האמורה יש התחייבויות תקציביות שנים קדימה וכן לגבי 2019 הממשלה התחייבה למסגרת תקציבית וההצעה דורשת התחייבות נוספת".
גפני: "אמרתם שיש בעיה להתחיל את השינוי ב-2018 כי כבר נקבע תקציב אז אמרנו בסדר - תעבירו סכום סמלי ב-2019 מול התקציבים הגדולים שאתם מעבירים פה ונתחיל מ-2020, ועכשיו אתם מדברים אתנו על משתנים עתידיים, שעה שאתם מעבירים סכומי עתק בשנת התקציב? מה שאתם רוצים עובר ומה שלא לא. אם אני לא יכול להציע הצעה כזו אני לא יכול להציע כלום. איזה דבר אביא לפה? אני מריונטה של אגף התקציבים? אם תתנגדו לכך זו הכרזת מלחמת ואתם תראו את זה, התחייבתם על שינוי המתווה לפני 8 שנים".
עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת: "הנקודה שלי והמשימה שלי היא שתקציב לשירותי דת יהיה הגבוה ביותר. מידת הפיקוח על המועצות הדתיות אין לה אח ורע בשום משרד ממשלתי. לכן אין השתוללות של כסף. המטרה שלי היא למקסם את שירותי הדת. פחות חשוב לי מאיפה המקור. יותר מכך כשאני לא חב לרשות המקומית יותר נוח לי".
שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי: "אני רוצה לברך על המתווה, המדינה צריכה לתמוך גם בשירותי הדת, אין שוני בינם לבין שירותים אחרים. בנוסף יש להתחיל את המתווה עוד קודם ל-2020 והרשויות החלשות צריכות להיתמך על-ידי המדינה ולא על הרשויות החזקות".
אלי דלל, סגן ראש עיריית נתניה: "אני שמח שרוצים לתקן את העיוות הזה. מה שמתאר את מה שקורה היום זה "בעל המאה הוא לא בעל הדעה" ברשויות המקומיות. ב2019 יהיו שני מיליון שנצטרך להוציא מכיסנו. בשירותי הדת המדינה צריכה להשתתף. יש שר אוצר חברתי, אבל אתם כפקידים לא מבינים שבסוף נותנים לנו כנתניה לשלם 75% על תקציב שאין לו בו שליטה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: אין מדובר בהצעה אידיאולוגית אלא בהצעה טכנית העולה מהזעקה בשטח של ראשי הרשויות, המצב הוא ששירותי הדת נמצאים בתחתית המדרג. אני מבקש להביא את הצעת החוק לוועדת שרים לחקיקה כדי שנוכל לעבור קריאה טרומית ולהתקדם, אבקש לעשות כל מאמץ שזה יהיה ביום ראשון. לצד כך אם אהיה כאן בתקציב הבא לא אסכים יותר ששירותי הדת יתוקצבו בתת תקצוב. אני לא יושב פה בכנסת ובוועדת הכספים בשביל להיות חותמת גומי של האוצר, עכשיו אני הולך להיות חותמת אש".
