"שבע שנים לקח לברר היכן קבור הילד"

"היום נעסוק בנושא כאוב ורגיש, שהוא גם רחב מאוד. בחרנו לעסוק היום רק בשלב בו התקבלה ההחלטה על לידה שקטה. מה קורה עם האישה אשר נושאת ברחמה עובר אשר ברור שלא יחיה, מה יעשה מבחינת הקבורה, הפטירה ואף הניתוח של העובר. התכוננתי לדיון הזה נפשית, אבל גם עובדתית, כי נחשפתי למסמכים שאם לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמינה שדברים כל כך קפקאיים יכולים להתרחש בישראל 2018. אנו רוצים לוודא היום שהם אכן יפסיקו להתרחש". במילים אלה פתחה (יום ג', 8.5.18) יושב-ראש הוועדה לשלום הילד, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, ישיבה בנושא לידות שקטות. ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני): "כנשים, אנו מסוגלות לשאת הכל למען הילדים, אבל משנגזר הגורל והוחלט על לידה שקטה, מחובתנו כמדינה לעזור לאישה, לתת לה את כל מה שהיא צריכה ורוצה כדי להתמודד עם הכאב הפיזי והנפשי, ולא לדון אותה להיות בית קברות מהלך". ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "בתי החולים רודפים אחרי יולדות בגלל שמקבלים כסף מהמדינה, אבל כשנזקקים להם ללידה שקטה, אז זה כבר לא מעניין אותם, ואין הסדרה של הנושא מצד משרד הבריאות. אני לא בטוחה שאין סיכון רפואי בלהסתובב עם עובר מת בבטן במשך חודש, כמו שטוענים לפעמים, אבל ברור שזה נורא". עו"ד רות אופק, מנהלת עמותת "חיבוק שקט": "ועדה רב-תחומית ישבה במשרד הבריאות למעלה משנה וניסחה נוהל אשר אמור להסדיר את כל ההיבטים של הלידה השקטה, מרגע הגילוי ועד השחרור בקהילה. אני רואה בנוהל הזה חשיבות עצומה והיא יפתור בעיות רבות, אבל, מסיבה לא ברורה, הוא תקוע זממן רב במשרד הבריאות, ולא מופץ, מה שמביא שכל בית חולים מגבש לעצמו מדיניות עצמאית ונפרדת בנושא". ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "הייתה לי הזכות לתקן ולהעביר את החוק החשוב אשר הביא הכרה בנושא הלידה השקטה וגם לו לקח זמן להגיע להטמעה בשטח. אני לא מצליחה להבין את הזלזול שבגללו לא מפרסמים את הנוהל ויוצאים האחדה. אי-אפשר להסתמך על רגישות צוות רפואי כזה או אחר". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הדגישה כי בכל מקרה יש לפרסם כבר עתה הנחיה כי תחילת הטיפול בלידה שקטה תהיה תוך 24 שעות מההחלטה. ד"ר סיגל ליברנט טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות: "יש לנו כ-1,500 לידות שקטות והפלות טבעיות בשנה, וזה מתחלק באופן שווה בין שני הסוגים. לגבי ההמתנה, ממה שאנו יודעים, מרבית הנשים מקבלות תור תוך 24-48 שעות, ומי שהתבקשה להמתין יותר, אני מבקשת שתפנה למוקד מנהל הרפואה, ואנו נדע לפתור את הנושא במקום. לגבי הפטירה והקבורה, ישנו חוזר אשר פורסם בשנת 2014 ומסדיר את הנושא של הלידה, תעודת הפטירה והמסירה לחברה קדישא. בשל כלשים שהתגלו ביישום שלו, לקחו את הנושא כפרויקט ואנו עורכים ביקורת בבתי החולים לבחון את שרשרת הטיפול. בשנה וחצי האחרונות ביקרנו 13 בתי חולים ועוד חמישה צפויים בחודשיים הקרובים, ולא מצאנו כשלים מהותיים בטיפול עד שלב הקבורה. אכן יש טיוטת חוזר מנהל רפואה שהוזכרה פה, ומסדירה את הטיפול בתהליך לכל אורכו, לרבות שלב הקהילה, אבל דווקא בשל כך שהוא מקיף מאוד, זה דורש עבודה רבה ואני מקווה שיפורסם בחודשים הקרובים". חברי הכנסת התרעמו על העיכוב הנוסף בפרסמו של הנוהל החדש, וח"כ לביא הוסיפה כי בזמן ההסבר התקשרו למוקד מנהל הרפואה, כמו שהציעה ד"ר ליברנט טאוב והפקידה אשר ענתה בשאלה "למה חשבת שאנחנו יכולים לעזור לך? מי הפנה אותך?", כך שיש עוד הסדרה רבה לעשות מעבר לפרסום הנוהל. מיטב טסלר שימל, מנהלת מרכז הסיוע של עמותת עתים: "אנו עוסקים בנושא הקבורה מול חברות קדישא ובתי החולים. בנוהל מ-2014 רשום במפורש שהמשפחה צריכה לדעת לאן התינוק מועבר לקבורה, אבל זה לא קורה באף בית חולים. רק אתמול קיבלתי פנייה ממשפחה שאיבדה תינוק בבי"ח זיו וביקשו עזרה באיתור מקום הקבורה. איש לא מספר להורים את האפשרויות העומדות בפניהם ומה משמעותן". ניל פרלמן: "אני יועץ למשרד הבריאות בפרויקט לטיפול בנושא הפטירה והקבורה, והבעיות שעולות מראות שאכן הנוהל אינו מושלם. הנוהל קובע שעל בית החולים למסור להורים את המידע על-אודות חברת הקבורה להם מסרו את העובר, ואני מקבל את ההערה שעלתה כאן שבטופס שממלא בית החולים שם החברה ופרטי הקשר יצוינו". עו"ד שמרית שקד היועצת המשפטית של הוועדה ציינה כי כל חברה קדישא פונה לביטוח לאומי, עם פרטי האם בפנייה, כדי לקבל תשלום עבור הקבורה, כלומר ברשותם מידע על החברה הספציפית אשר קברה. עו"ד הילה שור מהביטוח הלאומי אמרה כי הנתונים לא מצויים בידיה אבל תבדוק את הנושא ותשיב לוועדה. הוועדה שמעה מספר עדויות קשות, במיוחד בנושא הקבורה. עדות אחת הייתה של יעל: "עברתי שתי לידות שקטות, לפני שנתיים ושלוש, ואני עובדת במערכת הבריאות, ועדיין הייתי צריכה לבצע עבודת בילוש לברר לאיזו חברה קדישא מסרו את העובר. אני כבר מוותרת על לדעת חלקת קבר מדויקת, אבל לאיזה בית עלמין לכוון את הלב שלי כשאני מדליקה נרות?!" עדות קשה נוספת הייתה עדותה של טלי: "עברתי לידה שקטה לפני 9.5 שנים, ושבע שנים לקח לי לברר היכן קבור הילד. כאשר גיליתי, נציג החברה קדישא לא נתן לי ללכת לחלקה לבדי, ללא ליווי". טסלר שימל הסבירה כי "בירושלים יש 14 גופי קבורה, אבל רק חברה קדישא קהילת ירושלים מוכנה לבצע את הקבורה, והם אף בנו בשנים האחרונות חלקה שאין עוד כמוה בעולם, אך מתנגדים מבחינה דתית לאפשר להורים להיות מעורבים בקבורה". עו"ד עובדיה ויזל סנקרי, עוזר היועץ משפטי למשרד הדתות: "חשוב לזכור ש-90% מההורים כלל לא רוצים להיות בקבורה, והנוהל הזה, שהופץ לפני כשלוש שנים, משנה מנהגים מושרשים של מאות שנים וההטמעה לוקחת זמן. יש בישראל חוק קבורה אזרחית שאומר שלכל אדם זכות לקבור אדם לפי השקפת עולמו, אבל אי-אפשר לאחוז את המקל בשני צדדיו. אם רוצים קבורה יהודית ובוחרים בחברה קדישא מסוימת, אשר יש לה את מנהגיה, אז אי-אפשר להכתיב להם תנאים". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הגיב: "אתה מייצר אנטגוניזם ובבקשה אל תדבר בשם ציבור שלם, בדיון שהוא יצרי מאוד וכולנו פה משתתפים בכאב ובצער. חברה קדישא אכן ניתן לבחור לפי מנהגים ונהלים, אבל חברה קדישא שקיבלה רישיון ולא מוכנה לעסוק בקבורה, בהחלט צריך לדרוש מהם תשובות". היו"ר שאשא ביטון סיכמה את הדיון: ""הלב כואב, והבטן מתכווצת למשמע סיפורים שכאלה בישראל 2018. אנחנו צריכים להתבייש במצב בו הורה לא יודע איפה קבור הילד שלו, וצריך להפעיל יכולות בלשיות. אם זה מוסדר בנוהל, אז בבקשה להתחיל להטיל עיצומים כספיים על בתי חולים שלא מוסרים את המידע, כי זה פשע ועל פשעים צריך לשלם". "אני לא יודעת איזה אלוהים יש לחברה קדישא שלא נותנת למשפחה להיות בקבורת הילד שלה, אבל אסור להם להתערב ברצון המשפחה, האדמה של ירושלים היא של כולם בצורה שווה, ומשרד הדתות חייב להוציא בשבועות הקרובים הנחייה ברורה בנושא הזה, ולשלול רישיון לחברה שלא מאפשרת זאת". "אני דורשת ממשרד הבריאות להוציא הנחייה מידית לכל בתי החולים שטיפול בלידה שקטה יתחיל מיד עם רגע ההחלטה, בנוסף לפרסומו של הנוהל הרחב של תהליך הלידה השקטה מרגע הגילוי. הנוהל חייב לכלול את הליווי, גם בקהילה, הוצאת מכתב סיכום מפורט מבית החולים עם כל הפרטים של ההליך, כל מידע על נתיחה לאחר המוות, כל הפרטים של חברת הקבורה, ומידע על סיוע בקהילה לאחר השחרור".