לא כל נסיעה באור אדום מהווה הריגה

"לא בכל מקרה בו נגרמת תאונת דרכים קטלנית בידי נהג שלא ציית לרמזור אדום, המסקנה היא בהכרח שלהתנהגותו הרשלנית נלווה יסוד נפשי של פזיזות" - קובע (10.5.18) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. כיוון שכך, לא בכל מקרה כזה יורשע הנהג בהריגה וייתכן שיורשע רק בגרימת מוות ברשלנות. המדינה טענה, כי כאשר נהג נכנס לצומת באור אדום - מדובר בפזיזות, היוצרת את היסוד הנפשי של ההריגה אם מעשיו הסתיימו במותו של אדם אחר. מזוז אינו מקבל גישה זו: "עצם הממצא האוביקטיבי כי נהג נכנס לצומת באור אדום אין בו די כדי לבסס יסוד נפשי, שכן עדיין נדרש להוכיח את המודעות הסובייקטיבית של הנהג לכך שהוא עבר באור אדום. מעבר רמזור באור אדום הוא עבירת תעבורה חמורה, ולעתים חמורה מאוד הגוררת פגיעה בגוף ובנפש. עם זאת, לצד מצב חמור של מעבר באור אדום ביודעין, יש שנהג עובר באור אדום בהיסח הדעת, מבלי שהיה מודע לכך שעבר ברמזור אדום. מקרה כזה, אף אם נעשה מתוך רשלנות אין בו כדי לבסס יסוד נפשי הנדרש להרשעה בעבירת הריגה". מזוז מוסיף, שעל המדינה מוטל להוכיח שהנהג עבר באור אדום ביודעין ולא בהיסח הדעת ומבלי שהבחין בו. אם המדינה לא תצליח לעמוד בנטל זה - לא ניתן יהיה להרשיע את הנהג בהריגה. במקרה כזה יהיה מדובר ברשלנות, והתוצאה תהיה הרשעה בגרימת מוות ברשלנות. מזוז דחה את ערעורה של המדינה בעניינו של ראמי חטיב, שפגע ברכבו של אלעד ארליך וגרם למותו, כאשר נכנס באור אדום לצומת גומא ביוני 2013. חטיב הורשע בגרימת מוות ברשלנות והמדינה ביקשה להרשיעו בהריגה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור על קולת העונש וגזר על חטיב 15 חודשי מאסר, לעומת תשעה חודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי בנצרת. יצוין, כי לחובתו של חטיב 30 הרשעות קודמות, כאשר שבעה חודשים לפני התאונה הקטלנית הוא הורשע באחריות לתאונה בשל אי-ציות לתמרור. השופטים אורי שהם ודפנה ברק-ארז הסכימו עם מזוז. את המדינה ייצגה עו"ד יעל שרף, ואת חטיב - עו"ד יוסף חאזם.