המעצר שימש כלחץ להסדר

הפרקליטות השתמשה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי ללחוץ על נאשם להסכים להסדר טיעון - קובע (9.5.18) נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, דוד רוזן. הנאשם - תושב השטחים - שהה במעצר במשך 34 יום בהם נחקר בידי השב"כ, ופרקליטות מחוז מרכז החליטה להגיש נגדו כתב אישום על עבירת מכס - לא העבירה עליה נחקר בידי כוחות הביטחון. עם הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות, בהסכמת ההגנה, לעצור את האיש עד תום ההליכים. שעתיים מאוחר יותר נחתם עימו הסדר טיעון והוא שוחרר מהמעצר. סניגורו הנוכחי טען, שהמעצר היווה לחץ פסול על מרשו להסכים להסדר. הפרקליטות טענה שלרוזן אין סמכות לחקור את התלונה, שכן היא נוגעת לשיקול דעתה. לגופם של דברים אמרה הפרקליטות, כי מאחר שקשה היה להבטיח שהנאשם יתייצב למשפטו - בקשתה הייתה מוצדקת. רוזן דחה את עמדת הפרקליטות וקבע: "הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה לבית המשפט על-מנת "לקדם" הסדר טיעון בין הצדדים, וליתר דיוק, כ'מנוף' לקבלת הסכמת הנאשם להסדר הטיעון". מסקנה זו מתחדדת לנוכח העובדה, שהעונש המוסכם היה 34 ימי מאסר - בדיוק התקופה בה שהה הנאשם במעצר. עוד אומר רוזן, כי אין ממש בטענת הפרקליטות בדבר החשש להימלטות, שכן בית המשפט העליון דחה גישה זו - ובמיוחד כאשר במקרה זה היו אמצעים אחרים להבטיח את התייצבותו: הנאשם הצליח לגייס בתוך שעתיים ערבות של 100,000 שקל, אין לו עבר פלילי, יש לו אינטרסים כלכליים משמעותיים בישראל והיה ברשותו היתר כניסה במשך שנה וחצי. רוזן מסכם: "המו"מ שהתקיים לכאורה בין הצדדים קודם הצגתו לבית המשפט, אינו בבחינת מו"מ שניתן לקיימו. בנסיבות המתוארות לעיל, היה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לאיין הסכמתו הנכוחה של הנאשם להסדר הטיעון, ולמותר להכביר מילים בנושא".