ועדת הכספים קיימה (יום ב', 14.5.18) דיון לעניין 'תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות) (תיקון), התשע"ח-2018'.
במסגרת הדיון האריכה הוועדה בשנתיים את התקנות לעניין לגביית 'הוצאות ישירות' על עסקאות, המגבילות את גובה ההוצאות הישירות הנגבות מעבר לעמלות דמי הניהול במסגרת השקעות שונות, ומעמידות אותן על 0.25 אחוז לכל היותר. ברשות שוק ההון וברשות לניירות ערך ביקשו בתחילה להפוך את התקנות להוראה קבועה והסבירו כי האמור הוא בעיקר בהשקעות בחו"ל לגביהן יש צורך ביצירת מומחיות אך לאור התנגדות מספר חברי כנסת הוחלט על הארכה לשנתיים, כאשר לאחר שנה יועבר דיווח לוועדה לגבי גובה עמלות ההוצאות הישירות ונתוני ההשקעות. בנוסף התווספו גם 'קרנות טכנולוגיה עילית' בארץ למסלולים לגביהם ניתן לגבות עמלת 'הוצאות ישירות'. לצד אלה גם הוארכה ההוראה לגבי גביה של עד 0.1 אחוז מהשקעות בקרנות סל בארץ למרות רצון רשות שוק ההון לבטלן, זאת נוכח חשש הח"כים כי הדבר ידרבן את בתי ההשקעות להשקיע בחו"ל ולא באפיקים אלה. נוסף על כך נקבע כי 'הלוואה לעמית' לא תחשב עוד כמוצר שניתן לגבות בגינו עמלת 'הוצאה ישירה'.
התקרה נקבעה לראשונה בשנת 2014, לגבי הוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, תעודות סל, נכסים לא סחירים ומתן משכנתה. בדיון היום הסבירו נציגי רשות שוק ההון כי הגבלת הגבייה העמידה איזון ראוי בין הצורך להגביל את שיעור ההוצאות הישירות והצורך לאפשר את המשך ההשקעות וכי העמלות הנגבות מהציבור עומדות בממוצע על סביבות ה-0.15 אחוז.
בפתח הדיון אמר סגן הממונה על שוק ההון,
יואב גפני: "אנחנו מביאים תקנות שהיו בעשור האחרון בהוראת שעה, המהות שלהן שישנם תחומים בהם לגופים מוסדיים אין מומחיות כדי שיוכלו לפתח מומחיות עבור הלקוחות שלהם, הם יכולים להשקיע במספר אפיקים ולשלם את ההוצאות לגבי ההשקעות האלה. התקנות הוארכו בפעם האחרונה בינואר 2014, אז נקבע השיעור עד רבע אחוז מסך הנכסים המנוהלים. בחנו ב-4 וחצי שנים את המתווה והגענו לכמה מסקנות, בניהן שהמגבלה יקרה למוסדות לכן ההשקעות הולכות למקומות המתאימים. אנחנו רואים את העלייה בשיעור בקרנות ההשקעה. המגבלה הזו לא כובלת, כי אנחנו רואים שמנצלים את המגבלה רק ב-60 אחוזים. בנוסף המגבלה מאפשרת לפזר את ההשקעות באופן חכם, גופים מוסדיים בישראל לא מכירים את כל השווקים ברחבי העולם ולחוסך לפנסיה יש ערך בדבר הזה. לכן המסקנה שלנו שיש מקום להותיר את המגבלה על כנה".
ענת גואטה, יושב ראש רשות ניירות הערך: "הובלנו בעשור האחרון הליך משמעותי שהמטרה שלו להפוך את תעודות הסל להליך מפוקח, זה הושלם לפני שבועיים. קרנות הסל היו צריכים להיכלל באותה מגבלה. הושג סיכום בימים האחרונים בנינו לבין רשות שוק ההון שמותיר את הגבלת דמי הניהול שניתן לשלם לבעלי קרנות ישראלים להחלטת הממונה הבא. במצב הקיים היום למנהלים ישראלים שמנהלים קרנות בנכסי בסיס ישראלים, דמי הניהול הוא אפס, ולגבי מנהלי קרנות המנהלים נכסי קרנות זרים בבורסות בעולם ההגבלה היא רבע אחוז".
ח"כ
מיכל בירן: "מה מרוויח החוסך מהגבייה הישירה, האם יש תשואה עודפת? צריך לזכור שיש כפל דמי ניהול, זה מסלול עוקף שקיפות ואי אפשר להתווכח על גובה דמי הניהול, לכן הצענו בהצעת החוק לפני מספר ימים לקבוע 0.15 כגובה מקסימום ולא תמכתם".
יואב גפני: "אנחנו סבורים שהחוסכים מרוויחים, הם נמצאים בהשקעות שלא היו בהם אילולי לא הייתה האפשרות הזו. ההשקעה שלהם מבוזרת יותר. לגופים המוסדיים יש הטיית בית, הם מושקעים פה בכל דבר שיש. למרות ההטיה הזו, הכסף החדש בגלל הגודל של ההשקעה שלו, הולך לחו"ל. אני לא יכול לומר שבכל מקום שיש השקעה כזו יש תשואה עודפת".
ח"כ בירן: "בבקשה, זה לא מביא תשואה עודפת לחוסכים אבל אני רוצה מספרים, לפני שנתיים קיבלתי תשובה שזה 0 תשואה עודפת. הביזור הוא אלמנט חשוב אבל יתכבדו בעלי המוסדות וישקיעו בתעודות סל בחו"ל ולא ייקחו על זה עוד דמי ניהול מופרחים".
ח"כ עומר בר לב: "השאלה היא כמה נגבה. הניצול בפועל הוא הרבה יותר נמוך, הכי גבוה הוא 0.15 אז למה צריכה להיות מגבלה יחסית גבוה? הכוונה היא להפוך להוראה קבועה. בנוסף למה לא אחת לשנתיים?".
ח"כ
מיקי רוזנטל: "אם זה יהפוך להוראה קבועה הם יעלו ל-0.25. אנחנו נגרום לעלייה בפועל".
ח"כ
עודד פורר: "אני מצטרף לעניין של הוראת השעה. לגבי השונות - יש פה כמה מוצרים, חלקם אם אני מבין נכון אתם מבקשים להוריד ל-0 את ההשקעות בקרנות הסל במקום 0.1, בעוד בחו"ל להותיר על 0.25. יש לי בעיה עם השונות, אתם דוחפים את הגופים להשקיע יותר בחו"ל. יש פה לדעתי טעם לפגם".
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני: "האם תסכימו שנמשיך את הוראת השעה לשנה ולא תפסיקו את ה-0.1?". במשרד האוצר והרשות לניירות ערך הסכימו להצעה אך ביקשו הוראת שעה ארוכה יותר, נוכח כך שעד כה חלה ההוראה ל-4 שנים, ולקבוע אותה לעוד 4 שנים.
ח"כ
מיקי לוי: לקחתי את שיעורי ההוצאות הישירות הם במגמת ירידה. בין 0.10 ל-0.15, התחרות עובדת אסור לנו להפריע את התחרות. שלוש שנים זה מינימום, אי אפשר לעשות תהליכים בפחות".
ח"כ
רועי פולקמן: "מה ההיגיון לגבות בקרן סל ישראלית? למה ה-0.1?"
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח,
גיא רוטקופף: "מדובר בקרנות השקעה שעושות עבודה לאורך זמן על פרוייקטים ארוכי טווח. חוסר הוודאות הזו בהשקעה יוצרת קשיים משמעותיים ופוגעת בסופו של דבר בחוסכים, 4 שנים זו תקופה סבירה והגיונית".
צחי דרוקר, כלל ביטוח: "ה-0.25 זה כסף לצד שלישי, אין לגופים אינטרס להגדיל את השיעור".
ח"כ
איציק שמולי: "אנחנו לא מזלזלים בנחיצות של הכלי הזה, באנו לדיון בהנחה שה-0.25 גבוה מידי, אין פה נתונים שמראים לנו למה המגבלה צריכה להישאר, עכשיו לדבר במונחים של 3 או 4 שנים אין לזה הצדקה. אי אפשר להתעלם שאתם לא מוציאים את אותו הסכום כפי שהייתם מוציאים בהשקעה כאן בישראל".
ח"כ מיקי רוזנטל: "אנחנו רואים שהממוצע גבייה בפועל הוא בסביבות 0.15, הצעתי שנאריך לשנתיים ואם בתוך כך נראה שיש עלייה והציבור משלם יותר, נקיים דיון לגבי ההמשך".
לאור הדברים קרא יו"ר הוועדה לצדדים להגיע לסיכום על הארכה של שנתיים עם עמלת גג שתיוותר על כנה ועם דיווח לאחר שנה שבעקבותיו יבחנו הצעדים להמשך: "אי אפשר לדעת מה יקרה ב-4 השנים האלה, יהיו הרבה שינויים בכנסת ובמוסדות נוספים". בתום הדיון הושגה הסכמה על מתווה זה.
