העליון: מעשה מגונה בגופה איננו פלילי

מעשה מגונה בגופה איננו עבירה פלילית - קובע (יום ד', 16.5.18) בית המשפט העליון. News1 מציין, כי קביעה זו עלולה להוביל לפחות חלקית לכך שגם עבירות חמורות בהרבה של נקרופיליה (בעילת מתים) לא ייחשבו לעבירה פלילית. החוק קובע: "העושה מעשה מגונה באדם... דינו מאסר עשר שנים". השאלה העיקרית שעמדה להכרעה הייתה, האם מי שאינו בין החיים נחשב ל"אדם" מבחינת חוק העונשין; מסקנתו של השופט עוזי פוגלמן היא שלילית, והשופטים ענת ברון ודוד מינץ הסכימו איתו. פוגלמן אומר, כי בחוק אין הגדרה למילה "אדם" ולדעתו בהקשר של חוק העונשין - קשה לומר שהכוונה גם למת. הוא מראה, כי במקומות אחרים התייחס חוק העונשין במפורש בלשון אחרת למי שאינו בין החיים, ומעיר שגם הפרשנות הטבעית של המילה "אדם" מתייחס רק לחי. תכלית החקיקה היא להגן על כבודו וגופו של האדם מפני מעשה מגונה, על כל הפגיעה הכרוכה בו - ותכלית זו איננה קיימת כאשר מדובר במת, מוסיף פוגלמן. לצד זאת, ממשיך פוגלמן, קיימת גם תכלית של הגנה על כבוד המת שהיא זכות חוקתית - אך מולה קיימת גם הזכות החוקתית לחרות. האיזון ביניהן מוביל את פוגלמן למסקנה, כי לא ניתן להעניש בפלילים על מעשה מגונה בגופה. הוא מציין עוד, כי בעבר הייתה עבירה פלילית של ביזוי המת - אך היא נמחקה מחוק העונשין, ובמקומה יש רק איסור לנהוג בו שלא בכבוד, והוא פורש כמתייחס לסדרי ההלוויה והקבורה. ברון מוסיפה: "בידי המחוקק לתקן את חוק העונשין באופן שניתן יהיה להעמיד דברים על מכונם, ואוסיף כי סבורתני ששמירה על כבוד המת ראוי לה שתמצא את דרכה לספר החוקים בגדרי האיסורים הפליליים". ואילו מינץ סוקר בהרחבה את המשפט העברי וקובע, כי גם בו - המילה "אדם" מתייחס לחי ולא למת. News1 מציין, כי לפרשנות זו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. בעבירת האונס מדובר על "הבועל אישה", וייתכן שיהיה מי שיטען שהכוונה לאישה חיה בלבד. יתרה מזאת: עבירת מעשה סדום מוגדרת כמפורש כמעשה המבוצע ב"אדם" - ולפי פרשנות העליון, מעשה סדום בגופה לא ייחשב לעבירה. יוער עוד, כי הפרשנות הנוכחית יוצרת מצב אבסורדי, בו פגיעה בכבוד המת בזמן ההלוויה היא עבירה פלילית, אך ביצוע עבירת מין בגופה - איננו עבירה, לפחות כאשר מדובר במעשה סדום ובמעשה מגונה. ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את ערעורו של אדם שרצח את אשתו וביצע לאחר מכן מעשה מגונה בגופתה, והפחית מעונשו שנת מאסר שנגזרה עליו בשל המעשה המגונה. השופטים דחו את ערעורו של הרוצח על חומרת עונשו בעבירה העיקרית וקבעו שהוא ירצה 27 שנות מאסר (ולא מאסר עולם, משום שבית המשפט המחוזי בבאר שבע הגיע למסקנה שיש לייחס לו אחריות מופחתת בשל ליקויים נפשיים שאינם מגיעים עד כדי אי-שפיות). את המערער ייצגה עו"ד תמר נבו, ואת המדינה - עו"ד תמר פרוש.