רשות ההגבלים העסקיים תפסול רשמית בשבוע הבא את המיזוג בין בנק מזרחי-טפחות לבנק אגוד. בשבוע שעבר קיימו נציגי הרשות פגישות עם נציגי הצדדים בעסקה, והציגו להם את הטיעונים המרכזיים מדוע לא יתמכו במיזוג. בנוסף, הצדדים קיבלו זימון לשימוע אחרון לפני ההחלטה.
נציגי בעלי השליטה בבנק אגוד צפויים להגיע לשימוע ביום חמישי (24.5.18), ואילו נציגי מזרחי-טפחות ביום ראשון הבא (27.5.18). זימון לשימוע נעשה רק במקרים בהם הרשות מתכוונת לפסול מיזוג. לפי הערכות, סיכוי קלוש שהרשות תשנה את דעתה לאחר השימוע. מרשות ההגבלים נמסר היום, כי טרם התקבלה החלטה בנושא.
בקרב הצדדים לעסקת
מזרחי טפחות-אגוד כבר הפנימו, כי הרשות צפויה לפסול את המיזוג. בעלי השליטה באגוד מתכוונים לערער על ההחלטה לבית הדין להגבלים עסקיים, וכבר החלו בהכנת הערעור. בכוונתם לדרוש שיתקיים דיון דחוף בנושא. הסיבה לכך היא שכלל לא בטוח שמזרחי-טפחות ירצה להיגרר להליכים משפטיים ארוכים, וקיים סיכוי סביר שיעדיף לסגת לחלוטין מהעסקה. כמו-כן, מאז נחתם ההסכם עם מזרחי-טפחות, אגוד נמצא באי ודאות, מה שמשפיע לרעה על פעילות הבנק ועובדיו. הליך ממושך יעמיק את הדשדוש ועלול להתבטא גם בתוצאותיו הפושרות ממילא.
המיזוג בין שני הבנקים נחשב לאחת הסוגיות הרגישות שהרשות מתמודדת עימו בשנים האחרונות, וזאת על-אף שבנק אגוד הוא רק הבנק השישי בגודלו עם נתח שוק של פחות מ-3%. בזירה הפוליטית ישנה התנגדות חריפה למיזוג, המובלת על-ידי שרי האוצר והכלכלה,
משה כחלון ו
אלי כהן, בטענה שהוא יביא לירידה במספר השחקנים בשוק, ויפגע בתחרות בשוק שהוא ממילא ריכוזי.
לעומת זאת, בבנק ישראל מאמינים שמיזוג יחזק את מזרחי-טפחות בתחרות מול שני הבנקים הגדולים, ושאגוד ממילא לא תורם היום לתחרות. בנק ישראל אף הסכים להגמיש את דרישות ההון של הבנק הממוזג בעתיד. מי שנתון תחת לחצים הוא עו"ד
אורי שוורץ, היועץ המשפטי של הרשות, שיכריע בסוגיה, זאת מכיוון שהממונה על ההגבלים,
מיכל הלפרין, מנועה מלעסוק בכך בשל הסכם ניגוד העניינים שלה.
ברשות מתכוונים לדחות את המיזוג ממספר נימוקים ובהם בדיקה מקיפה שערכו שגילתה שאגוד תורם לתחרות, וחלקו בגיוס לקוחות חדשים גבוה משמעותית מ-3% באזורים גאוגרפיים שונים. כמו-כן, אגוד וגם מזרחי-טפחות הם שחקנים משמעותיים בתחום האשראי לענף היהלומים.
נזכיר, כי אתמול פורסמה ב"
גלובס" עבודה שהכינה חברת הייעוץ אנטרופי שהמליצה לאשר את המיזוג, ואף התריעה מההשלכות אם המיזוג לא יאושר: "אי הענות להצעת הרכש של מזרחי-טפחות והמשך פעילותו העצמאית של אגוד, עלולה לגרום נזק משמעותי למחזיקי המניות כולם. ככל שלא תצא אל הפועל הצעת הרכש והבנק ימשיך לפעול באופן עצמאי יצנח שוויו בעשרות אחוזים", נכתב בעבודה של אנטרופי.
עוד נזכיר כי
שלמה אליהו, המחזיק ב-27% ממניות אגוד, מחויב למכור אותן, וזאת מכיוון שהוא מחזיק במקביל בשליטה בחברת הביטוח מגדל. מכירת מניות אלה בשוק, צפויה רק להגביר את הלחץ כלפי מטה על מחיר המניה.
אפשרות נוספת שבעלי השליטה בבנק אגוד בוחנים היא לבצע סוג של פירוק "דה לוקס" לבנק. כלומר מכירה של חלק מהנכסים, מימוש נכסי המקרקעין השווים סכום לא מבוטל וסגירה מדורגת של יתר הפעילות. מבחינת הבעלים, ייתכן שזה תרחיש העדיף ממכירת מניות בנק אגוד בבורסה במחיר רצפה. עם זאת, מהלך שכזה יהיה טעון את אישור בנק ישראל - וזה משהו אחד מצד בנק ישראל לתמוך במיזוג שיחזק שחקן בינוני, אבל לפרק לגמרי את בנק אגוד זה כבר תרחיש אחר, שקשה לראות אותו מאשר.
מנגד, ההשפעה של ביטול המיזוג על מזרחי-טפחות היא אפסית. מניית הבנק עלתה ב-5% בחודש האחרון - עלייה דומה לעלייה במדד הבנקים. "השפעת המיזוג על פעילות הבנק זניחה למדי. הבנק נרכש במחיר הוגן, והיתרון המרכזי ברכישה הוא רווח חשבונאי, שמזרחי-טפחות היה רושם, מכיוון שהוא היה אמור לרכוש את אגוד בפחות מהונו העצמי. לכן המשקיעים במניית מזרחי טפחות די אדישים אם המיזוג יתבצע או לא", אומר גורם בשוק ההון.
