"האם הממשלה לא סופרת את הכנסת?"

ועדת הכלכלה וועדת הרפורמות דנו (יום ד', 23.5.18) בבחינת יישום החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות. מדובר בדיון מעקב שני שמקיימת ועדת הכלכלה וכן דיון שני של ועדת הרפורמות אחר יישום החוק, שנועד להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוריד את מחיר השירות לצרכן. החוק התבסס על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, בראשה עמד עו"ד דרור שטרום. החוק כולל, בין היתר, מהלך של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הסרת חסמים להקמת בנקים חדשים וחברות נוספות לענף והגנות לגופים הפיננסיים החדשים. הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים ולמעבר צרכנים בין ספקי שירותים פיננסים. יום לפני הדיון פורסם הדוח הראשון של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי. הוועדה שתפקידה לוודא הצלחת צעדי הרפורמה בשוק הבנקאות והפיננסים, לקבוע תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה בהגברת התחרות ולדווח על ההתקדמות בהשגת היעד של הגברת התחרות לוועדת הכלכלה ולציבור פעמיים בשנה. הוועדה מוסמכת להמליץ על צעדים נוספים לשיפור התחרות לרבות המלצה לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל על הפרדת כאל מבנק דיסקונט. מהדוח עולה כי שני סולקים חדשים (טרנזילה וקארדקום) קיבלו רישיונות. 961 עסקים קיבלו אישור המשך עיסוק זמני כספקי אשראי, 3 בקשות הוגשו לקבלת רישיון כאגודות אשראי, 11 בקשות הוגשו לרישיון כחברות p2p, וכן 113 בקשות כישרות לקבלת רישיון למתן אשראי נמצאים בטיפול רשות שוק ההון. המשנה ליועמ"ש של הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, מתחה ביקורת חריפה על התהליך. "אני מבקשת לתבוע את עלבונה של הכנסת. חקיקת החוק הייתה באופן מזורז ונקבעו בו הוראות חוק. נקבעו מועדים להתקנת תקנות. למרות ניסיוני העשיר בכנסת, מעולם לא נתקלתי בהפרה מסיבית וגורפת של החוק. הם לא עמדו אף לא בהוראה אחת של החוק. או שהממשלה לא 'סופרת' את הכנסת או את החוקים, שאם כן זו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת. או שתהליך קביעת מועדים מהירים היה תהליך לא שקול". עו"ד דרור שטרום אמר: "מקריאת הדוח עולה תמונה עגומה. שנה וחצי זה פרק זמן מספיק כדי לראות מה קורה. הגענו למציאות מצערת. לדברי המפקחת יש שתי קבוצות שמבקשות להקים בנק. לו הממשלה הייתה עובדת כראוי, הם יכלו כבר להציע שירותים לציבור. שטרום ציין שלוש נקודות מרכזיות שלדעתו מהוות חסם משמעותי להתקדמות הרפורמה. תשתית מחשוב שתאפשר לבנקים חדשים לפעול בעלויות נמוכות. המכרז להקמת התשתית היה אמור לצאת תוך 15 חודשים, בפועל המכרז לא יצא. בשוק קיימים שני ספקיות מחשוב שמוכנים לבצע את המלאכה. ביטוח פיקדונות אף הוא מהווה חסם משמעותי. 120 מדינות הכירו בצורך בביטוח לקוחות על-מנת לתת ללקוחות ביטחון. לסיום אמר שטרום, בלי שנאפשר לצרכן להשוות עלויות פיננסיות לא יקרה כלום. קיימת טכנולוגיה, אין סיבה שזה לא ייעשה. זה חוסר מעש מול סעיפי חוק מחייבים עוד לא היה כדבר הזה אמר שטרום. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל אמר בדיון: "הצעת החוק הייתה ממשלתית ולא פרטית כך שהממשלה הייתה אמורה לעבוד בקצב מהיר יותר. 15 חודשים זה ביזוי. התחושה היא שמישהו התחרט ומתחיל בקטנה לנקות סעיפים בעשיה בשטח כך שיישאר משטרום רק כרום. יכולתי לקיים דיונים מוקדם יותר אני לא מבקש להעמיד אנשים במצב לא נעים. זה עניין ציבורי מהמדרגה הראשונה לא עוד! קצב עבודה הוא הדבר שאתה מרגיש כלפי העבודה. אנחנו יכולים ללעוס גת. ואולי הפריץ ימות. כשהביורוקרטיה רוצה, היא יודעת למסמס בלי להותיר טביעות אצבע. עד סוף החודש אני מבקש לקבל לו"ז לפי סעיפי ביצוע. כבל הודיע כי הוא יקיים דיון נוסף עוד במושב הקיץ הנוכחי. יו"ר ועדת הרפורמות ח״כ רחל עזריה אמרה: ״הרפורמה שיזם שר האוצר משה כחלון לא הולכת להיעלם. היא תתרחש אף על שגופים חזקים אינם מעוניינים בכך, אנו נפקח ונדאג לזה״. ח״כ עזריה הוסיפה: ״הכנסת עשתה מאמצים להעביר את הרפורמה במהירות, נעשתה עבודה אבל לא בקצב של השוק". עזריה אמרה לנציגי הממשלה: "אתם חייבים להאיץ את הקצב. אנחנו נמשיך לעקוב, חייבים שהדברים יזוזו, המחיר גבוה מדי״. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר: "הממשלה לא מזלזלת בכנסת. ולא נקבעו מועדים לא ריאליים. לוחות הזמנים נקבעו תחת הנחה שנעמוד בהם. עד 10.6 יפורסמו כללים. בנושא ביטוח פיקדונות אמר באב"ד "לא יהיה ביטוח גורף. אנחנו לא מאמינים בזה. התחייבנו לתת מענה לגופים חדשים. יהיו תחליפים לביטוח יינתן פתרון. בעניין מערכת להשוואת מחירים אמר באב"ד "יש ויכוחים עם משרד המשפטים. בקרוב נפרסם כללים להשתתפות במרכז לתשתיות הטכנולוגיות". כבל העיר לבאב"ד: "יש מחבלים קטנים בכרמים וחשוב לנו שתהיה מחויבות שלכם לתהליך". באב"ד ענה לכבל: "אנו מחויבים לתהליך, בקרוב תראו תוצאות. אין מטרה למסמס את התהליך. לעיתים כפל סמכויות מחד-גיסא והעדר סמכויות מאידך-גיסא, מונע את קבלת החלטות ומעכב את הביצוע. בימים הקרובים שר האוצר יחתום על הגדלת המסגרות מ-2.5 ל-5 מיליארד שקל". אילנית מדמוני מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמרה: "בנק ישראל משקיע זמן ומשאבים בישום החוק. הוקמה ועדה בין-משרדית בסטנדרט גבוה וזהה לכל הגופים. אני מבקשת מעט סבלנות". מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מישל סטרבצ'ינסקי, אמר ״בכדי לעודד הקמת בנקים חדשים ולהגביר את התחרות, הדרישה להון מינימלי לבנק חדש ירד מ-400 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל״.