בג"ץ: להרוס בנייה בדואית

המדינה רשאית לבצע במועד הנראה לה את צווי ההריסה למבנים בלתי חוקיים של השבט הבדואי ג'הלין ליד כפר אדומים, בין ירושלים לבין ים המלח. כך קובע (יום ה', 24.5.18) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. שלושת המבנים המשמשים כבית ספר הוקמו באתר חאן אל-אחמר בשנת 2009, וסולברג מציין שאיש אינו חולק על כך שנבנו שלא כחוק. צווי הריסה הוצאו מיד לאחר מכן, אך בתשע השנים שחלפו נמנע המינהל האזרחי מלבצע אותם והעדיף לנהל מו"מ ממושך עם בני הכפר. בשלב מסוים אף הורחב המו"מ לנושא העתקת בני השבט כולו, היושבים שלא כדין על אדמות סמוכות - תוך שהם מקבלים בחינם אדמות מדינה המוכנות לבנייה. לאורך השנים הוגשו מספר עתירות, בעיקר של כפר אדומים השוכן בסמוך לחאן אל-אחמר, אך בג"ץ דחה את כולן באומרו שהמדינה רשאית לקבוע את האופן בו היא מטפלת בעבירות בנייה. בשנת 2016 הוגשו שלוש עתירות: של כפר אדומים לאכיפת צווי ההריסה, של הורי התלמידים נגד העתקת בית הספר ושל תושבי הכפר נגד העברתם. העתירות נותרו תלויות ועומדות במשך שנתיים, תוך שנמשך המו"מ עם בני הג'הלין - אך הם דחו את כל הפתרונות שהוצעו להם. סולברג אומר: "השאיפה להגיע לפינוי מוסכם היא שאיפה ראויה, ומהווה שיקול לגיטימי במסגרת קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת החוק, בפרט כשמדובר בפינוי רחב היקף. ברם, בנדון שלפנינו סבורה המדינה כי ההליך של בחינת חלופות אפשריות, שארך שנים רבות, הגיע לכדי מיצוי. ניסיונות ההידברות על בסיס המתווה הקיים כעת - לא צלחו. השאיפה להגיע לפינוי מוסכם היא אכן שיקול לגיטימי במסגרת קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת החוק, אך היא איננה שיקול בלעדי - קל וחומר שאין היא מחייבת את המדינה להימנע מאכיפת החוק, מקום שהמדינה סבורה כי אין עוד תוחלת בניסיונותיה". סולברג מציין שהמדינה השקיעה מאמצים רבים בפיתוח השטח החלופי ומוסיף: "הקושי של תושבי המתחם, המתגוררים בו שנים ארוכות, מובן; כך גם רתיעתם מן הפתרון המוצע להם. אולם בשים לב לפרטי הפתרון, לשטח המוצע למגורי המשפחות, ולהסדרת אפשרות המשך עיסוק בני השבט במרעה, אין מדובר בהצעה שיש בה כדי להפוך את החלטת המדינה לממש את צווי ההריסה, להחלטה בלתי-סבירה המצדיקה התערבות שיפוטית". עוד קובע סולברג, כי טיפולה של המדינה בנושא היה ללא פגם, הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בבית הספר, ולא ניתן לאפשר לתושבים למשוך את הזמן בהעלאת הצעות סרק. "אין הצדקה אפוא לחייב את המדינה להמשיך ולגלגל את הטיפול בסוגיה באמצעות ניסיונות חדשים למציאת פתרון. מה שלא נעשה במשך תשע שנים, כנראה לא ייעשה עוד". הוא גם אומר, כי אין מקום לאפשר כעת דו-שיח נוסף, משום שהיה מקום לנהל אותו לאורך השנים שחלפו. סולברג מסכם באומרו: "כשם שלא הייתה עילה להורות למדינה לאכוף את הדין בשעה שביקשה להימנע מכך, כך אין עילה להורות לה להימנע מלאכוף את הדין בשעה שהיא מבקשת לעשות כן". עם זאת, הוא נמנע מלקבוע תאריך להריסה, כך שניתן יהיה לנסות בכל זאת להגיע להסדר מוסכם. השופטות ענת ברון ויעל וילנר הסכימו עם סולברג. את כפר אדומים ייצגו עוה"ד אבי סגל ויעל סינמון, את הבדואים ייצג עו"ד שלמה לקר, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג והדס ערן.