סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
מנחם פינקלשטיין, מתריע מפני תופעת "התשאול הנעלם". לדבריו, הוא נתקל בה בתיקי פשע חמור - בהם הוא יושב כראש הרכב - ונחרד ממנה. פינקלשטיין דיבר (יום ב', 27.5.18) בכנס לשכת עורכי הדין.
"גילינו פעם אחרי פעם, הרבה פעמים, וזה גרם לזיכויים לא מעטים: המשטרה דואגת לזה שחלק מהחקירה לא יתועד. זה מה שנקרא 'תשאול נעלם'. הדבר שאני הכי דואג ממנו הוא הרשעה של חפים מפשע, וזה יכול לקרות בגלל שנעלמים חומרים. אני יכול להצביע לפחות על שני מקרים, כולל שהתובע ביקש לזכות את הנאשם משום שהתברר שהוא לא רצח או הרג - כי אנחנו גילינו שחלק מהדבר היה בחקירה משטרתית נעלמת.
"ברגע שזה קורה, כל החזקה של התקינות נעלמת, כי אם אתה חושש שצעקו על מישהו או לחצו על מישהו - מן הסתם זה יהיה בחלק שאתה דואג שייעלם. בעניין הזה אי-אפשר לוותר. אני חושש שאם לא יטלטלו את המשטרה בטרם עת - יהיו מקרים [נוספים]. אם יפעלו כמו שצריך, זו תהיה פסקת ההתגברות של המשטרה במקום פיסת ההתחפרות של המשטרה".
ניצב בדימוס
מני יצחקי, שהיה ראש אגף החקירות והמודיעין, אמר שהמשטרה לקחה לתשומת ליבה את הערותיו של פינקלשטיין. עו"ד פיני רובין תהה, מדוע יצחקי אינו מביע זעזוע מן הדברים. יצחקי השיב: "אני צריך בכל דבר שעולה כאן להביע את רגשותי?". פינקלשטיין הדגיש, כי מדובר בחמישה מקרים מצוותי חקירה שונים לאורך שנים.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גלעד נויטל, אמר, כי הדלפות מחקירות הן עבירה פלילית. הוא ציטט את דוח
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, לפיו יש לעגן בחקיקה את הנהלים הנוכחיים בנוגע לאיסור הוצאת חומרי חקירה.
רובין טען, שחלק ניכר מן המעצרים מיועדים לשבור את רוחם של הנחקרים, וכך גם החילוטים המקיפים המותירים את החשוד ובני משפחתו בלא אמצעי מחיה וללא אפשרות לשלם לעורכי דינו. הוא קרא לשופטים שלא למהר להעניק את צווי החילוט ולדעת שלא תמיד הרשויות אומרות להם את האמת. נויטל השיב, שיש מטרות לחילוט ויש הליכים משפטיים המפקחים עליהם.