"החוק למניעת הטרדה מינית הוא תקלה חקיקתית. המעשים הללו לא היו צריכים להיות בהכרח פליליים, אלא יותר במישור האזרחי והטלת סנקציות על מקומות עבודה". כך אומר (יום ג', 29.3.18) נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון שפירא, בכנס לשכת עורכי הדין.
שפירא יצא נגד החלוקה המקובלת לפיה מעשה הוא או פלילי או תקין, שלדבריו באה בעיקר מן המערכת הפוליטית, ואמר שיש להביא בחשבון שקיימים מעשים בלתי ראויים שאינם פליליים. לקבוצה זו הוא משייך את ההטרדות המיניות שאינן מגיעות לכדי פגיעה גופנית. הוא גם מסתייג מכך שכאשר מבוצע מעשה פלילי מובהק בתחום עבירות המין - יכולה הנפגעת (או הנפגע) להחליט האם להסתפק בהסדר אזרחי: "החברה צריכה לומר את דברה. יש חשיבות לתיוג של העושה והמעשה", אמר שפירא.
שפירא הזהיר, כי הסדרים אזרחיים שכאלה יוצרים למעשה שתי מערכות משפט - האחת למי שיכולים לשלם ולסגור את המקרה והאחרת למי שאינם יכולים לעשות זאת. "צריך למנוע מצב בו תחת מסווה של שיקום, ניצור מערכת להעלמת עבריינים", אמר. הוא גם הביע דאגה מההשלכות הרחבות יותר של הסדרים חיצוניים, כמו למשל זה שנעשה בטענות להטרדות שהועלו כלפי מנכ"ל
בנק הפועלים לשעבר,
ציון קינן [בשמו לא נקב]. "מטרידה אותי השאלה איך הם מקפידים שלא לעשות תקלות פיננסיות. כאשר מחפים על מעשים כאלו, מדובר על צורת התנהלות לא נורמטיבית ואולי מחפים על מעשים אחרים", הוסיף.
לדברי שפירא, הפרקליטות זהירה מאוד בהגשת כתבי אישום בעבירות מין ומטפלות במתלוננות בעדינות רבה, ואילו "הסניגורים אינם עוסקים בלמוטט אנשים על דון העדים, אלא אולי בלמוטט גרסאות. בכל ההליכים יש גם תקלות: אולי התביעה טעתה, אולי הסניגור טעה, אולי בית המשפט טעה. התהליך לא מושלם. יש לי שלושה נכדים והם מושלמים; חוץ מזה - שום דבר לא מושלם".
