"לא יכול להיות שמי שחוקר גם סוגר וגם נותן ציון"

ועדת החוקה, חוק ומשפט המשיכה (יום ד', 30.5.18) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 84) (שינוי פרטי ההודעה על סגירת תיק לעניין עילת הסגירה), התשע"ח-2018 - שיזם ח"כ דוד אמסלם, אליה מוזגה הצעת חוק שיזם ח"כ מיקי לוי. כיום יש מספר עילות עיקריות בעת סגירת תיקי חקירה ובהן חוסר אשמה, חוסר ראיות, או נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין (מה שבעבר היה "חוסר עניין לציבור"). לפי הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה, אם החשוד לא נתן את הסכמתו מראש כי בהודעת הסגירה תצוין עילת הסגירה, יצוין בהודעת הסגירה כי התיק נסגר ללא ציון העילה ואם לא ביקש זאת מראש, יוכל החשוד לברר את העילה באמצעות פנייה אל התובע שסגר את התיק, והכל כפי שיצוין בהודעה. בדיון הקודם נדון הקושי ביחס למתלוננים והועלתה האפשרות כי גם הם יוכלו לבחור מראש אם לקבל את פירוט העילות, ובנוסף יוכלו לפנות ולקבל את המידע אף אם לא בחרו באפשרות זו. יוזם הצעת החוק אמסלם דרש למנוע את פרסום עילות הסגירה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה גם במקרים חריגים הנוגעים לאישי ציבור בטענה כי פרסום כזה מעקר את הצעת החוק. נציגי משרד המשפטים אמרו כי הצעת החוק לא התייחסה לנושא פרסומים של היועץ ולכן תתקיים התייעצות עם היועמ"ש בנושא. במהלך הדיון הציג היועמ"ש לוועדה, עו"ד גור בליי, את ההצעה המעודכנת של יוזמי הצעת החוק: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה ולא תצוין בה עילת סגירת התיק אלא אם נתן לכך החשוד הסכמה מראש. אם לא נתן הסכמתו יצוין באופן בולט שלחשוד זכות לגשת ולברר את העילה בכל תחנת משטרה. המתלונן אף הוא לא יקבל את עילת הסגירה, ויצטרך לפנות ליחידה החוקרת את תלונתו כדי לקבל את העילה. אך עבירות מין ואלימות יוחרגו מההסדר ובהן גם החשוד וגם המתלונן יקבלו את עילת סגירת התיק בכל מקרה". יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "קיימנו דיון רחב עם שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה והתגבש מתווה פשרה. הנקודה המרכזית היא שרוב האנשים יוצאים עם זיכוי מחוסר הוכחות, ואם היו נשפטים היו יוצאים זכאים עם תעודת יושר לכל החיים וכיום נשאר עליהם סימן שאלה לכל החיים". לוי (יש עתיד) ביקש למשוך את הצעת החוק שלו שמוזגה עם הצעתו שלאמסלם "בגלל שהצעת החוק הלכה לכיוונים שאיני מסכים איתם. אני מבקש שגם חשודים וגם מתלוננים יקבלו את העילה בכל העבירות ולא רק בעבירות מין ואלימות". אמסלם: "אני רוצה לתת לאנשים את הזכות הבסיסית לכבודם. לא יכול להיות שמי שחוקר גם סוגר וגם נותן ציון. זו החלטה שיפוטית של בית המשפט. יש מיעוט שבמיעוט שמזוכה מחוסר אשמה, אז אם מי שזוכה רוצה לדעת - ימסרו לו. אם היינו חיים בעולם הגון וישר שכל המערכות עובדות כמו שצריך אין טעם בחוק, אבל היום הכל מודלף ולכן אנחנו מנסים לסתום את הפרצה. אין סימטריה בין החשוד למתלונן, אני רואה את שמו הטוב של האדם שנפגע על לא עוול בכפו וזה המרכז. כבוד האדם הוא דבר בסיסי ולא הגיוני שמערכת סוגרת תיק לעשרות אלפים שמתגלגלים עם כתם. ח"כ מיקי לוי ביקש למחוק הכל ואני חשבתי שנכון שלמשטרה יישאר המידע. אבל הצעת החוק פונה החוצה, חלק גדול מ-200,000 הנחקרים מדי שנה הולכים עם כתם. מכתימים ציבור עצום וחוץ מלהעליב אותם זה לא עושה כלום". ח"כ בני בגין (הליכוד): "אנחנו מדברים רבות על זכותו הנשחקת והולכת של אדם לחפות, ברשתות ובתקשורת יוצא גזר דינם של רבים עוד בשלבי החקירה הראשונים. אני מתקשה להבין את ההסכמה עם היועמ"ש .לפי הבנתי זכאי הוא זכאי מכל עילה אך בהבנה החברתית יש הבדל במשמעות העילה של חוסר אשמה- אז הוא זכאי מהדהד לעומת 'מחוסר ראיות' מספיקות אז הוא נמלט בעור שיניו. יש הסכמה שהמתלוננים אם הם רוצים זכאים לדעת את העילה. השאלה שעולה היא לוגיסטית באיזו דרך זה יעשה עם עלות מינימלית. הרוב הגדול של התיקים לא מובאים בין כה לידיעת הציבור". היועץ המשפטי לוועדה עו"ד בליי: "ראוי שבכל עבירה שבה יש אדם שנפגע באופן אישי יקבלו החשודים והמתלוננים את המידע המלא, אך המציעים חשבו שנכון להחיל זאת רק על העבירות החמורות ביותר - מין ואלימות. המשמעות היא שיהיו עבירות של רכוש, סמים ועוד שבהם המתלונן לא יקבל מידע ויצטרך לפנות באופן יזום. יש לפי החוק היום 30 יום בהם המתלונן יכול להגיש ערר על סגירת התיק. במצבים של מין ואלימות המצב יישאר על-כנו כי הם מקבלים את העילה ובמקרים אחרים אנחנו מציעים שהזמן יוארך ל-60 יום". הוא הוסיף כי "אם הצעת החוק תקציבית והממשלה לא נותנת הסכמתה להעלות הצעת החוק תצטרך לעבור ברוב של 50 ח"כים בקריאות השנייה והשלישית". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצעת החוק נועדה להיטיב עם אנשים שייגרם להם שם לא טוב אבל לפי מה שאתם עושים לא יוכלו לומר שהסגירה היא מחוסר אשמה? אתם רוצים לשנות את כל סדרי העולם רק כי זה מסתדר למישהו? למה אתם רוצים למנוע מצב שאדם שאין עליו כלום וחקרו אותו שנדע שזה חוסר אשמה? רוב התיקים כלל לא מוכרים לאף אחד ולא נגרם כל נזק ואני לא מצליחה להבין מה האינטרס לגבי הפרומיל של התיקים שכל הציבור שמע עליהם". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "יש לנו את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ורק חוסר אשמה לא נרשם במרשם זאת אומרת שזה גלוי. לעומת אנשים שמבינים את המשמעות יהיו אנשים שלא ידעו שזכותם לבקש ולערער ואנחנו פוגעים בזכותם לערער. למה לפגוע בזכות של מתלוננים לקבל את המידע על עילת הסגירה? אנחנו מוציאים תחת ידנו חוק שעושה עוול ובשאלה אם כבוד הנחקר פחות משל המתלונן- כן. כמו-כן אנחנו תמיד שוכחים את הציבור שמגיע לו לדעת באיזו עילה נסגר התיק". סנ"צ איה גורצקי, ע' יועמ"ש במשטרה: "התפיסה הבסיסית היא שהמידע חשוב לכל המעורבים בדבר והוא צריך להימסר בצורה ברורה מובנת ושקופה. אמסלם אמר שלא תמיד חשודים ירצו לקבל את המידע. מבחינתנו כל עוד לחשוד יש יכולת לבחור אם הוא רוצה את המידע ובכל רגע נתון לשנות את דעתו, אמרנו שאין לנו מנדט על רצון הציבור וניתן לחשוד את זכות הבחירה מראש. עם זאת, ביחס למתלונן או נפגע העבירה הצעת החוק משנה את מאזן הכוחות. לא מספיק שהוא פגוע אנחנו אומרים לו שעיניו עצומות ולא יקבל את הסיבה ואת הכלים לערער. מדובר פה באפקט שלטעמנו מאוד מצנן. כשהמשמעות היא לבזבז יום יקר ולהגיע לתחנת המשטרה חלק גדול מהמתלוננים לא יעשו זאת. הדרישה להגעה לתחנה ספציפית היא כי גם חוקר בתחנה אחרת לא יכול להיחשף למידע כדי למנוע זליגתו. עד היום כתבנו למתלוננים ולחשודים את העילה. כל אדם זכאי לקבל מידע על עצמו אך לגבי המתלונן זה יותר מורכב, דווקא כדי להגן על חשודים ולמנוע הדלפות אנחנו מחויבים ליצור מידור. תמיד אפשר לחשוב על שינוי המצב הקיים אך זה שינוי טכנולוגי שיעלה גם הרבה כסף וציבורית אנחנו גורמים לדליפת מידע". היועץ המשפטי של אגף התכנון במשטרה אמיר ליפשיץ: "בממוצע שנתי נחקרים כ-200,000 חשודים והשינוי המוצע מאוד משמעותי. ברור לנו שטרם סיום החקירה החוקר יצטרך לבצע פעולות הרבה יותר משמעותיות של יידוע ולעדכן את מערכת המחשוב. אפילו תוספת 6 דקות לכל יידוע של חשוד תוסיף עלות של 9 מיליון. חלק מהחשודים יתחרטו ויגיעו לתחנה. ידיעת העילה היא אינטרס גדול יותר של המתלונן. יהיו עשרות אלפים של מתלוננים שעכשיו לא יקבלו את העילה. לגבי חשודים העלות הנוספת תהיה 10 מיליון שקל ועבור מתלוננים- 7.5 מיליון שקל". דוד עמיחי מאגף התקציבים במשרד האוצר: "הצעת החוק עברה בוועדת השרים לא כהצעה תקציבית וכעת מנתונים שקיבלנו מהמשטרה מדובר בהצעת חוק תקציבית כאשר כרגע אין לה מקור תקציבי". עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: "12% מהתיקים שנסגרו ב-2017 בפרקליטות הם מחוסר אשמה. הודעת הסגירה שנמסרת למתלונן היום לא מפרטת את הנילונים אלא שהתיק נגדם נסגר בעילה מסוימת. הדיון כעת נעשה על בסיס חוסר נתונים, שהרי אנחנו לא יודעים מתי נעשית הכפשת שמו של חשוד מכיוון המתלונן".