הפרקליטות עומדת על דעתה: לבטל את חוק ההסדרה

הפרקליטות עומדת על עמדתה, לפיה יש לבטל לחלוטין את חוק ההסדרה ובג"ץ אינו יכול להסתפק בתיקונו. בדיון בעתירות בבג"ץ נגד החוק גם חשפה הפרקליטות (יום א', 3.6.18), כי היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט בוחן את האפשרות להסדיר את עפרה באמצעות הפקעה, כפי שהציע משרד הביטחון. מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, אמר, כי הפגיעה הבלתי-מידתית בזכויות הפלשתינים אינם רק בנטילת זכות השימוש, אלא גם ברישום על שם המדינה של קרקעות שאין להם בעלים - שכן ניתנת שנה בלבד להוכחת בעלות פלשתינית בהן. השופט מני מזוז העיר, כי הוא מתקשה לראות כיצד החוק אינו חל על מאחזים קטנטנים - כפי שטען נציג הממשלה, עו"ד הראל ארנון. הלמן הסכים איתו באומרו, כי ערכם של שניים-שלושה בתים עולה על זה של הקרקע עליהם הוקמו, ולכן חוק ההסדרה יחול עליהם. הלמן הוסיף, כי לחוק ההסדרה יש תכלית ראויה - אך אין בו איזון והוא חסר רגישות לזכויות אדם, משום שתמיד יילקחו הקרקעות מהפלשתינים ויועברו לידי המתיישבים או המדינה. הוא אישר, כי האמצעים החילופיים שהציע מנדלבליט אינם מגשימים באותה מידה את תכליותיו של חוק ההסדרה. עוד ציין, כי לא הוגשו עתירות נגד הבנייה הוותיקה ביו"ש, שכן המדינה הייתה טוענת שמדובר בשיהוי ובכך שמדובר בשאלה פוליטית, אלא רק נגד בנייה מהשנים האחרונות יחסית. "כל ההקשר שסביבו נחקק חוק ההסדרה - כאילו יש חשש לאלפי בתים - היועץ המשפטי סבור שאין חשש כזה", טען. לדברי הלמן, מדובר בערך ב-1,000 בתים ולחלק ניכר מהם יש פתרון באמצעים הקיימים - אם כי לא למשל את עפרה, אך שם תטען המדינה לשיהוי. "חוק ההסדרה כולל לחלוטין במבחן השלישי של המידתיות [במידה שאינה עולה על הנדרש]. הוא יוצר הסדר גורף, כולל לסיטואציות שלא ראוי להסדירן", טען הלמן. "הפקעה היא תמיד פרטנית, ואילו החוק עושה הסדר גורף". הלמן דחה את הצעתו של היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, ולפיה בג"ץ ישכתב את החוק: "מדובר בחקיקתו מחדש", אמר. השופט ניל הנדל שאל, האם עמדת היועץ היא שניתן להסדיר את הבעיה בכלים הקיימים, או שיש צורך בחוק שיחליף את חוק ההסדרה. הלמן השיב, שלא את כל הבעיות ניתן יהיה לפתור, אם כי ניתן יהיה במקרים רבים לטעון לשיהוי. השופט יצחק עמית: "האם שיהוי אין משמעותו הקפאה, שאי-אפשר להוסיף מרפסת?". הנשיאה אסתר חיות: "יש גם בעיה של העדר הסדר חוקי למצב בשטח. איך היועץ המשפטי חי עם זה?". הלמן: "אנחנו נטען לשיהוי. הבעיה האמיתית היא מה קורה הלאה, וזה מצוי על שולחנו של היועץ. יש לי תחושה שאם תיעשה הפקעה, זה יגיע לבית המשפט הנכבד [לבג"ץ בהרכב מורחב]". השופט נעם סולברג: "אם עמדת היועץ המשפטי תתקבל והחוק ייפסל, האם היועץ המשפטי יזום חקיקה [חילופית]?". הלמן: "היועץ המשפטי אינו יוזם חקיקה, אלא הממשלה או הכנסת". סולברג: "אם יש בעיה שאין לה פתרון, מקובל שהיועץ המשפטי יאמר שצריך חקיקה". הלמן שב ואמר, שמנדלבליט לא יזום חקיקה. המשנה לנשיאה חנן מלצר ביקש לדעת לאלו מקרים ראויים אין מענה בכלים הקיימים וכיצד לדעת מנדלבליט יש לטפל בהם. הלמן חשף בתשובה, שמשרד הביטחון הציע בימים האחרונים להסדיר את עפרה בדרך של הפקעה בעקבות פסק דין קודם של בג"ץ, לפיו ניתן להפקיע קרקע לצורך התיישבות, וכי מנדלבליט נתון את דעתו על ההצעה. חיות העירה, כי מדובר היה בהערת אגב של המשנה דאז סלים ג'ובראן, וכי אין המדובר בפסק דין מחייב. מלצר הקשה, האם ניתן יהיה להגיע לחוק שלדעת מנדלבליט יהיה חוקתי; הלמן השיב, כי יהיה צורך יהיה לבחון כל הצעה לגופה. בהמשך הדיון התייחסו השופטים לטענתו של הלמן נגד רישום הזכויות בקרקעות חסרות בעלים. השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון אמרו, כי לכאורה יש ממש בטענה שהליך זה חמור יותר מאשר הליך נטילת זכויות השימוש. השופט יצחק עמית הוסיף, כי בניגוד לכל יתר החוק - הסעיף הזה הוא צופה פני עתיד והוא יאפשר בנייה עתידית, בעוד שהממשלה טענה שכל מטרת החוק היא להכשיר בנייה קיימת. עו"ד הראל ארנון השיב, כי עדיין מדובר על קרקעות שכבר נבנה עליהן. השופט מני מזוז אמר, כי "נראה מאוד מוזר" שהממשלה בחרה לפעול בחקיקה המעוררת שאלות קשות לגבי תחולת החוק הישראלי על פלשתינים ביהודה ושומרון, וכי היא הייתה יכולה לפעול בתקנות ואף לתקן אותן לאורך הדרך. ארנון השיב, כי אין דרך חילופית.