בצל ביטול משחק הידידות בין נבחרות ישראל וארגנטינה, ובעקבות החשש באשר לקיום האירוויזיון בארץ בעקבות פעילות ה-BDS בעולם, קיימה (יום ג', 12.6.18) הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ
שלי יחימוביץ' דוח
מבקר המדינה 66ג (2016) - המאבק הדיפלומטי - תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל.
יושב-ראש הוועדה ח"כ יחימוביץ' בירכה בפתח הדיון על החלטתו של ראש הממשלה שלא להתערב בנושא, ועל ההודעה שיצאה ממארגני האירוע לפיה אין להם בעיה שהאירוויזיון יתקיים בירושלים, מה שלדבריה ממתנים את הסיפור. עם זאת אמרה יחימוביץ': "יש להתארגן כך שלא נהיה עדים לעוד פיאסקו כמו המשחק מול ארגנטינה".
מנכ"ל משרד התרבות
יוסי שרעבי: "אין מחלוקת שהגוף שהולך להיות בחזית זה תאגיד השידור כאן. מן הסתם המדינה צריכה לעזור גם כלכלית וגם באמצעים אחרים. למשרד התרבות אין שום חלק פרקטי. מה שאמרה השרה רגב לגבי קיום האירוויזיון בירושלים זו הודעה אישית שלה כשרה שכל אירוע מרכזי צריך להגיע לירושלים.
האירוויזיון עולה בין 25 ל-30 מיליון אירו. המדינה הצריכה לשים כאן בערך 50 מיליון שקל. התאגיד צריך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים של הפקה ונצטרך לסייע לו. לגבי המיקום, בהצעה שהם יגישו הם צריכים להציע איזו עיר. יש כאן כל מיני שיקולים לגבי המיקום, מבנה, תחבורה נגישות פעילות בשישי שבת. אין ספק שהאירוע הוא בעל ערך משמעותי".
טל ברנע, ראש המשלחת לאירוויזיון: "יש המון דיסאינפורמציה, עוד לא נקבע שום דבר. ירושלים בלב של כולנו אבל היא אחת מעוד ערים נוספות של ערים שמועמדות לארח. 300 איש חתמו על עצומה נגד ישראל לעומת 70 מיליון איש שצפו בקליפ שנטע אז בואו ניקח דברים בפרופורציות.
מדובר בגוף בין מדינות אבל שמתנגד למסרים פוליטיים. כשהאירוויזיון התקיים באוקראינה, פוליטיקאים רצו לנאום ובהנהלת האירוויזיון אמרו שבמקרה כזה הם יחתכו את השידור.
ההודעה של האיגוד הייתה לא להזמין כרטיסי טיסה כי עוד אין תאריך ולא בגלל שום דבר אחר. אנחנו נצטרך את העזרה של המדינה ונדע לבקש אותה בנקודות שנצטרך מו לוגיסטיקה, אבטחה וכדומה בבוא העת.
ליאור אברבך סמנכ"ל בתאגיד הוסיף: "לא שמענו מהנהלת האירוויזיון דבר וחצי דבר על אי-קיום בישראל או על דרישה על עיר כזו או אחרת".
המפיק
יואב צפיר, שהיה חבר במשלחת הישראלית לארבעת האירוויזיונים האחרונים, ומועמד להפיק את האירוויזיון בשנה הבאה בישראל אמר: "ברגע שזכינו הרגשנו שאיחדנו מדינה שלמה לכמה ימים, את התחושה הזו אסור להפסיד. אני סומך על התאגיד בעיניים עצומות והוא זה שצריך לנהל את התהליך. חשוב שהאירוויזיון יתקיים באהבה למדינה.
בעניין ירושלים, היא יכולה לקבל את מעמד הכבוד שהיא צריכה לקבל. יש המון דרכים יצירתיות שירושלים תכובד במעמד גם מבלי האירוע יתקיים בירושלים. יש המון אירוויזיונים שלא התקיימו בעיר הבירה. זו לא חובה. בעניין השבת, האירוויזיון השתנה ממה שהוא היה לפני 20 שנה. אם לא יהיו חזרות בשישי שבת לא יהיה אירוויזיון בישראל. זה נתון בסיסי וחד-משמעי.
צריך להבין שזו תהיה חגיגה אין סופית. אני לא צריך להסביר מה זה עושה לתיירות. ל-BDS היה חשוב לנטרל את הזכייה של נטע, ידענו את זה ועבדנו יחד עם משרד התיירות והתרבות על קמפיין וזה עבד בצורה מצויינת. כל מי שאוהב מסתכל על השיר במנותק מהפוליטיקה ככה זה צריך להישאר".
תמיר גזיאל ממשרד מבקר המדינה הציג את עיקרי הממצאים של דוח מבקר המדינה בנושא המאבק בחרמות ואמר: "למשרד לנושאים האסטרטגים יש את התקציב, למשרד החוץ יש את ההיכרות והמקצועיות אבל היעדר כוח אדם ותקציבים. אנחנו לא יודעים מה המשרד לנושאים אסטרטגים עושה ואיך הוא פועל. המלצנו שהקבינט, יעקוב בצורה מסודרת אחרי הפעילות הבין משרדית".
צחי גבריאל מהמשרד לנושאים אסטרטגיים: "השר ארדן הצליח להשיג 100 מיליון שקלים לטובת הנושא. ב2018 יש כוח משימה לאומי של 25 אנשים שפועל למניעת חרמות יום יום. אנשים שמוכשרים לפנות החוצה ולא פנימה לישראל. אנחנו נשענים על שלוש רגליים - מחקר על פעילות הארגונים, פעילות פרו ישראלית בעולם בשיתוף עם הארגונים והרגל השלישית היא תודעתית הסברתית.
קיומו של האירוויזיון, מאוד משמעותי לישראל. כממד לאומי ופרויקט לאומי הוא חייב להיות ביפול וועדה בין משרדית בה ייקחו חלק משרדי החוץ, תרבות, התיירות, חלק ממשרד רה"מ וגורמים נוספים. עדיין אין קמפיין רשמי נגד האירוויזיון אבל אין לנו ספק שהוא יהיה. ב2017 לא היה הישג משמעותי לתנועת החרמות. העניין של ארגנטינה לא נבע מה-bds, מבחינתנו התוצאה עגומה אבל זה ודאי קשור לסיבות אחרות".
ח"כ
חנין זועבי: "זה לא עניין של תדמית או קמפיין. יש סכסוך ואגרסיביות יום יומית של מדינה. ברמה הלוגית, לא הפוליטית, איך אתם מאמינים שאפשר לשכנע את העולם ולנתק אותו מהאלימות היום יומית של רצח,
פשעי מלחמה, מצור וחנק? אתם מנותקים מהמציאות. גם הצלחה היא כישלון, תראו כמה תקציבים, ועדות, וקמפיינים אלימים, עצם העובדה שצריכים להשקיע כל כך הרבה זה כבר כישלון פוליטי שאתם לא מחשיבים".
ח"כ
נחמן שי: "הבעיה היא התיאום הבין משרדי, יש כמה שחקנים במגרש הזה. הנושאים עוברים ממשרד למשרד, כל שר קיבל נתח מהעוגה, והגוף העיקרי במשרד החוץ נשאר נכה. מי האחראי על כל הפעילות הזו? איש לא נתן את דעתו על ההקשרים של הדיפלומטיה הציבורית בעניין ביטול המשחק עם ארגנטינה וזה נכון גם לגבי האירוויזיון".
ח"כ
עליזה לביא: "אני מזכירה שמנחות האירוויזיון האחרון אמרו ערב טוב ישראל ולא ערב טוב ירושלים כמו שנהוג בפנייה לשאר המדינות לפנות לעיר הבירה. אנחנו צופים פני עתיד ויש כאן יותר מידי פרצות וחורים שחלקם באו לידי ביטוי בביטול המשחק עם ארגנטינה. אם אנחנו לא רוצים שזה יקרה עם האירוויזיון, צריך ללוות את העניין".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "הפוליטיקאים חייבים להוציא את הידיים שלהם מהסיפור של האירוויזיון, זה הלקח שלמדנו בדרך הכי קשה מביטול המשחק. אסור שהאירוויזיון יסבול מתופעות כמו שהיו במשחק מול ארגנטינה."
יחימוביץ' אמרה בסיכום הדיון: "יש תחושת צריבה תודעתית בגלל ביטול המשחק, וההכרה שנגרם נזק גדול ומיותר למדינת ישראל וההכרה שהגורמים הפוליטיים מבינים שהם צריכים למשוך את ידיהם. נוצרה כאן תבונה קולקטיבית שהעובדה שאירוויזיון מתקיים בישראל היא מתנה. אני לא מתכוונת לקיים עוד דיונים כל עוד הדברים מתנהלים כמו שצריך. כולם קיבלו שיעור בצניעות ומידתיות והכרה בכך שלא כל אירוע הוא לאומי. עושה רושם שהכל יהיה בסדר וכולנו נזכה לראות את אירוויזיון בישראל ואולי גם ננצח עוד פעם. המשותף לכל הנוכחים הוא שהדרג הפוליטי מתבקש להסיר את ידיו מהאירוויזיון, להעביר תקציבים על לא לנכס את האירוע המשמח הזה שיש לו תעלת גדולה לישראל".
