כאשר מבוטח מרמה את חברת הביטוח, תהיה החברה פטורה מתשלום גם כלפי הצד השלישי לו נגרם הנזק - קובע לראשונה (יום ב', 18.6.18) בית המשפט העליון.
המקרה שנדון בפסק הדין הוא: נהג פגע ברכב אחר, ומסר לחברת הביטוח שלו מידע כוזב במטרה לרמות אותה. השאלה הייתה, האם החברה פטורה מלפצות את בעלי הרכב הנפגע, למרות שאין חולק שלא היה לו כל חלק בתרמית. השופטים
דוד מינץ ו
יעל וילנר השיבו בחיוב, בעוד השופט
יצחק עמית סבר בדעת מיעוט שאין לפטור את החברה מהתשלום.
במוקד הדיון עמד סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, בו נאמר: "טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". מינץ אומר, כי מטרתו של ביטוח צד ג' היא להגן על המבוטח מפני הסיכון שיחויב לפצות צד שלישי - ולא להיטיב במישרין עם הצד השלישי. זכותו של הצד השלישי לפיצוי תלויה כולה בזכותו של המבוטח ואיננה יכולה להיות חזקה ממנה. לכן, אם המבוטח אינו זכאי לפיצוי - כך גם הצד השלישי.
מינץ מוסיף: "משנשמט היסוד לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח, לאור הדיווח הכוזב שנמסר על ידו, גם החובה 'להגן' עליו מפני הסיכון שבתביעת צד שלישי, נשמטת מאליה". דהיינו: הצד השלישי יוכל לתבוע את המבוטח, אך לא את חברת הביטוח שלו; מובן שבמקרה כזה קיים סיכון שהמבוטח לא יוכל לשאת בנזק, וההליך יהיה ארוך יותר.
וילנר הסכימה עם מינץ באומרה, כי האפשרות הניתנת לצד השלישי לתבוע את חברת הביטוח היא דיונית בלבד - במטרה לייעל את הטיפול בתביעה - ואינה יכולה להעניק לו זכות שאין למבוטח עצמו. "ככל שהזכות של המבוטח מותנית בהתקיימות תנאי הפוליסה,
בין אם לפני כריתתה ובין אם לאחר הכריתה, כך גם זכותו של הצד השלישי מותנית בהתקיימות תנאים אלה - והיא אינה עומדת בפני עצמה", היא אומרת.
עמית סבר, כי זכותו של הצד השלישי לתבוע את חברת הביטוח היא זכות מהותית, וכי יש להביא בחשבון שאין קשר סיבתי בין התרמית של המבוטח לבין חובה של החברה לפצות את הצד השלישי. על המכשול הלשוני בחוק התגבר עמית באומרו, כי לא נאמר ש"כל טענה" של המבטח כלפי המבוטח תעמוד גם כלפי הצד השלישי, אלא רק "טענה" - ומכאן שיש טענות שלא יעמדו לו.
דעת הרוב דחתה את ערעורו של שי פרץ על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קבע שחברת הביטוח שלמה לא תפצה אותו על הנזק שגרם רון זוהר לרכבו, שכן זוהר מסר לחברה מידע כוזב בכוונת מרמה. את פרץ ייצגה עו"ד ורד נעים, ואת שלמה - עו"ד אתי עטייה.
