המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, פרסם (יום ד', 20.6.18) הודעה מטעה בנוגע ליוזמת החקיקה בעניין מינוי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. ההטעיה של ג'ובראן נוגעת לליבת החוק שיזמה השרה
איילת שקד.
ג'ובראן הוא כיום נשיא העמותה למשפט ציבורי, ואת ההודעה פרסם לצידו של יו"ר העמותה, פרופ' ישי בלנק. היא באה לקראת הדיון בוועדת החוקה בהצעה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. בהודעה נאמר:
"הצעת חוק זאת מבקשת לבטל את שיטת המכרז, שלפיה מונו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה על-ידי נציבות שירות המדינה, בשיטה חדשה של מינוי על-ידי ועדת איתור שהרכבה מבטיח כי
השר המופקד על המשרד הממשלתי יוכל למנות כיועץ משפטי כל עורך דין שהוא ירצה בו. השיטה המוצעת מאיימת להפוך את היועץ המשפטי במשרד הממשלתי משומר סף, שתפקידו כלפי הציבור הוא לשרת את המשרד אך גם לשמור כי השר וכל עובדי המשרד לא יפעלו בניגוד לחוק, ליועץ אישי של השר. שיטה זאת מאיימת על שלטון החוק, על המינהל התקין ועל טוהר המידות במשרדי הממשלה" (ההדגשה שלנו).
אולם בפועל מדברת ההצעה על הקמת ועדת איתור בת חמישה חברים, בראשותו של מנכ"ל המשרד. לצידו יהיו חברים בה היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימונה על-ידי המנכ"ל וכן איש אקדמיה שימנה המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. משמעותו של הרכב זה היא, כי לשר תהיה השפעה - דרך מנכ"ל משרדו - רק על שניים מן החברים: שלושת האחרים יהיו שני עובדי מדינה מחוץ למשרד ונציג שיתמנה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
הנקודה העיקרית היא, השר יוכל למנות כיועץ המשפטי של משרדו רק מועמד שיאושר בידי היועץ המשפטי לממשלה. כלומר: בניגוד לטענתם של ג'ובראן ובלנק - הוא לא יוכל למנות "כל עורך דין שהוא ירצה בו". המועמד יידרש לעבור ועדת איתור וליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות וטו על מינויו.
