ח"כ
בצלאל סמוטריץ' דורש להורות על ביטול האיסור שהטילה עיריית תל אביב-יפו על הקמת מחיצה באירוע "משיח בכיכר" שצפויה לקיים תנועת חב"ד. בפנייה דחופה ששלח (יום ה', 21.6.18) ליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, כתב סמוטריץ' כי מדובר בהדרת ציבורים מן המרחב הציבורי ופגיעה אנושה בזכותם של אנשים דתיים לחיות בהתאם לאמונתם ולאורחות חייהם במרחב הציבורי.
כזכור, בעקבות פנייה (3.6.18) של שדולת הנשים לעיריית תל אביב ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר, במחאה על קיומו של אירוע "משיח בכיכר", אירוע במימון פרטי אשר אמור היה להתקיים בכיכר רבין, אשר ברובו מתקיים בהפרדה מגדרית, תוך מתן אפשרות לישיבה מעורבת למעוניינים בכך, החליט ראש העירייה
רון חולדאי שלא יאפשר את קיומו של האירוע. ההודעה באה לאחר דיונים שהתקיימו בין העירייה למנדלבליט ולזילבר, כך על-פי העירייה, תוך הסתמכות על חוות דעת משפטית של מנדלבליט, לפיה העניין מסור לשיקול דעתה של העירייה, אשר ברצותה תאפשר את קיום האירוע וברצותה תמנע אותו.
עתירה מנהלית דחופה הרב בנצי פרישמן, ממארגני האירוע, הבהיר כי האירוע לא בוטל ויתקיים במועדו (25.6.18 בשעה 19:00), ובמקביל הגיש היום, באמצעות עוה"ד
איתי רוזין ויניב כהן, עתירה מינהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לאפשר הקמת המחיצה בין הנשים לגברים, לפי כללי ההלכה - כפי שסוכם עם העירייה מראש, וכפי שהיה בכל האירועים שערכו המארגנים בכיכר בשנים עברו. העותרים טוענים כי מלבד הסיכום עם העירייה בנושא, הם מחויבים למחיצה במצוות הרבי מלובביץ' וכי באירוע הושקעו כמיליון שקל, ופגיעה באופיו הדתי, הכולל תפילה בציבור וברכת הלבנה, תסב להם נזקים.
"בכל הכבוד, ומבלי שראיתי את חוות דעתך ואת הסימוכין המשפטיים שהיא נשענת עליהם", כתב סמוטריץ', "מדובר בחוות דעת בלתי חוקית ובלתי סבירה בעליל, שנוגדת הן את עקרונות המשפט החוקתי בדבר ההגנה על חופש ביטוי, הדת והאוטונומיה האישית, והן את הוראותיו המפורשות של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000".
לדברי סמוטריץ', הותרת שיקול הדעת בעניין הזכויות החוקתיות של מארגני האירוע לקיים אותו על-פי אורחות חייהם בידי כל ראש רשות, האם להגן או לפגוע בהן, היא בלתי מתקבלת על הדעת ולא הייתה מתקיימת בשום נושא ואל מול שום ציבור שאינו הציבור הדתי.
"אין חולק על כך כי אפליית נשים, ובכלל זה הדרתן מן המרחב הציבורי, היא תופעה שיש לפעול למיגורה", כתב. "אולם בין זאת ובין איסור קיומו של כל אירוע ציבורי המקיים הפרדה מגדרית כלשהי ישנה תהום עמוקה. ההתעלמות ממנה מובילה לפגיעה רחבה ומהותית בזכות לאוטונומיה, בחופש הדת ובזכות לשוויון, והעובדה שבחרת לאפשר אותה בלחץ שדולת הנשים תמוהה בעיניי עד מאוד".
הוא ציטט מסייג לחוק הפליה במוצרים, לפיו "אין רואים הפליה לפי סעיף זה בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים. הסייג מכיר בקיומה של הפרדה מגדרית לגיטימית, ומבטא את רצונו של המחוקק לאבחן בין הפליה לבין הפרדה מגדרית לגיטימית, כאשר אמות המידה שהוא מציב לכך נבחנות על-פי נסיבות האירוע הקונקרטי. סייג זה מכיר בצורך בקיומן של מסגרות נפרדות במקרים בהם אי-קיומה של הפרדה תמנע הספקת מוצר או שירות ציבורי לציבור אשר ימנע מלצרוך את השירות בשל היותו מעורב.
לדברי סמוטריץ', אירוע "משיח בכיכר" היה מכוון באופן מובהק לחסידי חב"ד - ציבור אשר מקיים הפרדה מגדרית באירועים ציבורים כחלק בסיסי מאורחות חייו; ומניעתו היא הדרה של כל ציבור המבקש לקיים הפרדה מגדרית בפעילות ציבורית כחלק מאורחות חייו מן המרחב הציבורי של תל אביב.
"ליברליזם טוטליטארי" בהמשך מכתבו, עבר ח"כ סמוטריץ' לדבר על הסוגיה הערכית, וכתב: "הרצון לקיים הפרדה מגדרית בחלק ממעגלי החיים איננו עמדה השייכת לקיצונים או לבני חושך, אלא עמדה הנשענת על עולם ערכים עשיר ועל מסורת ארוכת שנים של העם היהודי. בחברה הישראלית קיים ויכוח לגיטימי על עולם ערכים זה, על גבולותיו וצורת יישומו, אך במרחב ציבורי-דמוקרטי אין מקום לאפשר השתקה של קול אחד באמצעות הדרתו מן המרחב הציבורי. הניסיון לכפות על כלל החברה הישראלית את עולם הערכים החילוני-ליברלי תוך התבססות על חוות דעת 'משפטיות' הינו הדבר הרחוק ביותר מליברליזם. היה מי שכינה זאת, בצדק, במונח 'ליברליזם טוטליטארי'.
"זאת ועוד, הניסיונות ה'נאורים' להציג את עולם הערכים היהודי-דתי כחשוך ופוגעני הם עצובים ומלמדים בעיקר על בורות של מי שמציג אותם כך. בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה הדתית בישראל, והחרדית בפרט, נהוג אורח-חיים של הפרדה בין גברים ונשים בפעילות חברתית וציבורית. ההפרדה הזו, יש להדגיש, אינה נהוגה רק בפעילות פולחנית-דתית. היא נהוגה ברמות שונות בקהילות שונות, אם בחינוך יסודי ואם בחינוך תיכוני, אם בפעילות חברתית או פעילות דתית או תנועות נוער - כל קבוצה וקהילה ורמת ההפרדה הנהוגה בה. היא נהוגה כמובן, אם כי לא מסיבות של אמונה דתית, גם בפעילויות ספורט וכד', והדברים ידועים. גם בית המשפט הכיר בכך כי הפרדה מגדרית הנובעת מתרבותה ואורח חייה של קבוצה הינה לגיטימית".
הוא הסביר כי "הטענה לפגיעה בכבודן של הנשים נשענת על נקיטת עמדה חד-ערכית הרואה בהפרדה מגדרית על בסיס אמונה דתית פגיעה בנשים. היא מתעלמת מהפגיעה הקשה שנגרמת בצד השני לאלו שמבקשים לחיות את חייהם תוך שמירה על ערכים של צניעות וכבוד. באצטלה של זכויות נשים ישנו ניסיון להעלים מן המרחב הציבורי כל מי שאינו חולק את אותו עולם הערכים הליברלי בכל מישורי החיים".
עוד אמר סמוטריץ' כי "כאשר סוף-סוף מתקיים אירוע נפרד במרחב ציבורי קצת אחר, מיד עטים עליו המקטרגים, שאינם קהל היעד של אירוע זה, ומבקשים לבטלו...ביטול אירוע בתל אביב הוא דוגמה קיצונית לפגיעה באורחות חיים, כאשר מדובר באירוע פרטי אשר אינו ממומן על-ידי הציבור הרחב, אלא אך ורק מבקש להתקיים במרחב הציבורי - כאשר גם זה נמנע ממנו... בלתי הגיוני בעליל כי ציבור שלם יודר כמעט לחלוטין מן התקציבים הציבורים המושקעים בפעולות תרבות בשל חוסר התאמתם לאורחות חייו.
"הנחיות רדיקליות וחסרות בסיס" בהתייחסות אישית למנדלבליט, ציין סמוטריץ': "קשה לי לברוח מהתחושה שאתה פשוט חושש להתעמת עם ארגוני הנשים הקולניים ו'להיכנס לפיהם ולמקלדותיהם', ועל כן, בסוג של ניסיון לברוח מהכרעה, השארת את העניין להחלטת כל רשות ורשות. אם העמדה הזו שלך הייתה מגיעה עם ביטול ההנחיות הרדיקליות וחסרות הבסיס המשפטי של הגב' זילבר ניתן היה עוד איך שהוא לקבל זאת. אולם כאשר אתה משאיר את הנחיותיה הקיצוניות והאלימות של הגב' זילבר על-כנן ומסרב להביע עמדה מאוזנת וחוקתית וכביכול משאיר את ההכרעה בידי כל ראש רשות התוצאה הנה בלתי מתקבלת על הדעת! תמהני, האם היית מאשר לראש רשות שלא לאשר את קיומו של מצעד הגאווה בעירו ומשאיר את ההחלטה בעניין לשיקול דעתו?! למרבה הצער התשובה ידועה... באותה המידה לא היית מאשר, ובצדק, לעירייה שלא לאשר הפגנה של צד מסוים במפה הפוליטית".
