"השלמת הפרטת תעש אמורה להביא לייעולה, לשיפור ביצועיה ולניתוק התלות התקציבית שלה כחברה ממשלתית במדינה, שעלתה עד כה למשלם המיסים 5 מיליארד שקל לפחות. עם זאת, יש חשש שמכירת תעש מערכות לאלביט מערכות תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הביטחוניות הממשלתיות". כך אומר (יום ג', 26.6.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח על הפרטת תעש - שפרסומו התעכב מספר שנים.
אלביט רוכשת את תעש ב-1.8 מיליארד שקל, ועוד 100 מיליון שקל בהתאם לביצועי החברה. סגירת העסקה צפויה בשבוע הבא (1.7.18), אך שפירא דורש להבטיח לפני כן שכל מפעלי תעש יעברו עד שנת 2020 לרמת בקע שבנגב - כפי שנקבע בהחלטת ההפרטה. עוד הוא אומר, כי קיים חשש שמכירת תעש לאלביט תגביר את כוחה של האחרונה על חשבון התעשיה האוירית ורפאל שבבעלות המדינה ותביא לייקור המוצרים שרוכש משרד הביטחון. לכן, אומר שפירא, על המדינה לעקוב אחרי ההשלכות ולפעול במידת הצורך להבטחת חוסנן של החברות שבבעלותה.
בדצמבר 2013 החליטה ועדת השרים להפרטה על הפרטת תעש, לאחר שפעילותה תועבר לחברת תעש מערכות. במארס 2015 הזמינה רשות החברות את המעוניינים להשתתף במכירה לפנות אליה. בספטמבר 2015 החליטה ועדת המכרזים למכירת מניות המדינה להזמין חמישה מהפונים להשתתף בהליך המכירה. בינואר 2016 פרשו מההליך ארבעה מהמתמודדים, ונותרה בו רק אלביט מערכות.
בשלהי שנת 2015 קבע משרד האוצר, כי הרוכש של תעש יידרש לשלם - נוסף על התשלום שיכלול בהצעת המחיר - תשלומים נוספים בסך 1.1 מיליארד שקל, ובכך למעשה נוצר מחיר מינימום להפרטה. מדובר היה בעלויות הפרישה של עובדים (600 מיליון שקל), חובות תעש לבנקים (200 מיליון שקל) ונכסים, זכויות והתחייבויות שרכשה תעש מערכות מחברת תעש (300 מיליון שקל). לפחות אחד המתמודדים טען, כי תשלומים נוספים אלו גרמו לפרישתו מהליך המכירה, וזאת לאחר שהשקיע מזמנו ומכספו בהליך זה. משרד האוצר - אגף התקציבים, אגף החשכ"ל ורשות החברות - קבעו את התשלומים הנוספים בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות בדבר שווייה של תעש, ולא לפי הערכות שווי.
משרד הביטחון ומשרד האוצר לא הצליחו להבטיח שכל מפעלי תעש יועברו מרמת השרון לרמת בקע, כפי שנקבע בהחלטת ההפרטה. גם המנגנון שנקבע בהסכם הרכש של מוצרי תחמושת לשנים 2025-2019 בין משרד הביטחון לתעש אינו מחייב מעבר שכזה, אלא מאפשר העברה של חלק מהמפעלים והמתקנים למתחם חלופי.
מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 עד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו; תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים היה דל; לא תועד תוכן שיחות שקיימו יועצי הרשות עם מתמודדים בנוגע לסיבות לפרישתם מהליך המכירה; לא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר,
אורי יוגב, ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר,
דן הראל, בארבע עיניים בנושא הפרטת תעש. ליקויים אלה מהווים חריגה מכללי מינהל תקין.
באוקטובר 2015 אמר יוגב בישיבת דירקטוריון תעש, כי הראל ומשרד הביטחון לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש מערכות ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". יוגב חזר בו מאוחר יותר, ושפירא מעיר שהיה עליו להימנע מלומר את הדברים. עוד מעיר שפירא ליו"ר תעש דאז,
אודי אדם, שהיה עליו להביא את הדברים לידיעת שר הביטחון, שר האוצר ומבקר המדינה, שכן עלתה מהם אפשרות לפגיעה בחוק או בטוהר המידות.
במישור העקרוני אומר שפירא: "לפני קבלת החלטות עתידיות בממשלה בנוגע להפרטה, על רשות החברות לוודא שתתבצע עבודת מטה מקיפה ועדכנית, שבה ישתתפו משרדי הממשלה הרלוונטיים, בנוגע להשפעת ההפרטה על הכלכלה והמשק ובנוגע לאתגרים ולקשיים הצפויים להתעורר במהלך ההפרטה. בעבודת המטה יש לבחון את ההשפעות האפשריות של ההפרטה על השוק המקומי, ובכלל זה את ההשלכות על חוסנן של החברות הממשלתיות, וכן את ההשפעות האפשריות על עלויות הרכש של המדינה מהחברה המופרטת בטווח הארוך".
המלצה נוספת: "על משרד האוצר לבחון את סוגיית תפקידן של הערכות השווי בתהליכי ההפרטה ולקבוע, ככל שיידרש, אם נכון למכור חברה מופרטת במחיר הנמוך מהערכות השווי ובאילו תנאים, וכן באילו נסיבות על הערכות השווי לכלול גם את הערך הסינרגי החזוי של החברה עבור הרוכש". שפירא גם אומר, שאם מחליט משרד האוצר לשנות את תנאי המכירה - למשל: לקבוע מחיר מינימום - עליו לעדכן את המתמודדים בהקדם האפשרי.
