המדריך ערך משפט שדה

משה גושן-הכהן, שהדריך מטעם חברת דיסקברי טיול עולמי בביקור בגאורגיה ערך "משפט שדה" לאחר המשתתפות שהעלתה לפייסבוק פוסט בו התלוננה על רמת הטיול. החברה עדכנה את גושן-הכהן על הפרסום, הוא כינס את חברי הקבוצה, דרש מהכותב להתוודות, וכאשר אמרה טלי חיון שהיא הכותבת - זכתה למטח של נזיפות וצעקות. כל קובעת הרשמת הבכירה טלי מירום. מירום קיבלה חלקית את תביעתם של חיון ובעלה, אבי חיון, וחייבה את דיסקברי לפצותם ב-3,000 שקל בשל הכשלים שנתגלו בטיול. בין היתר נמצא, כי החברה הודיעה למשתתפים רק יומיים מראש באיזה מלון ישהו בעיירה מסטייה, וכי המלון היה ברמה ירודה מן המובטח ובעיקר מלוכלך. החברה גם הפרה את התחייבותה לקיים מפגש מקדים בין המטיילים לבין המדריך, ומירום מעירה שיש חשיבות רבה בקיומו של מפגש כזה. דיסקברי גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 500 שקל.

חברת דיסקברי טיול עולמי ביטלה מרכיב מרכזי בטיול לקנדה מתוך רצון לחסוך לעצמה הוצאות - לאחר שגבתה תשלום מן המשתתפים בטיול. כך עולה מפסק דינה של השופטת רקפת סגל-מוהר, אשר חייבה את החברה לפצות ב-4,000 שקל את בני הזוג מרים שמש וציון שמש. שמש רכשו מדיסקברי טיול לקנדה והוסיפו 2,200 דולר תמורת שלושה ימים נוספים, כדי לטוס מעל קרחון הענק פורטייג' - אך לבסוף הוטסו רק לעשר דקות בשמי העיר. החברה טענה שהשינוי היה בשל אילוצי מזג האוויר, אך כאמור סגל-מוהר מצאה שהסיבה הייתה כלכלית. עוד נקבע, כי החברה התרשלה כאשר לא הבהירה למשתתפים שעליהם להצטייד בוויזה לקנדה, דבר שגרם לשמש המתנה של יממה בפרנקפורט לשם סידור הוויזה.

חברת נספרסו ישראל טרטרה ללא צורך לקוחה, לאחר שמכשיר הפלאפון שלו - ובו תמונות חשובות של בתה - נגנב בסניף שלה בקניון הזהב בראשון לציון, קובע הרשם הבכיר אורן כרמלי. החברה סירבה לאפשר ללקוחה, ליאן איפלה-צבי, לצפות בסרטוני מצלמות האבטחה, בשל נוהל (תמוה בעיני כרמלי) ולפיו יש צורך באישור המשטרה לשם כך. איפלה-צבי קיבלה אישור של המשטרה על הגניבה, אך לאחר מכן נאלצה לפנות במשך עשרה ימים למוקד הלקוחות של נספרסו - רק כדי לשמוע בסופו של דבר, כי אין צילומים משעת הגניבה בשל תקלה. נספרסו גם סירבה לפצות את איפלה-צבי על אובדן זמנה, שטענה שלא נגרם לה כל נזק. כרמלי חשב אחרת וחייב את החברה לפצות אותה ב-1,500 שקל - במיוחד על כך שלא בדקה מיד האם הסרטונים קיימים.

חברת שירות קריסטל - המופיעה לעיתים בשם "מרום שירותים ואחזקה" - החתימה לקוח על הסכם אחיד ובו תנאי מקפח בצורה בולטת, המאפשר לטכנאי מטעמה לקבוע בצורה חד-צדדית את מחירו של התיקון בלא שללקוח יש אפשרות מיקוח. כך קובע הרשם הבכיר בנימין בן-סימון, שקיבל את תביעתו של דוד אעיש נגד החברה. אעיש רכש משירות קריסטל אחריות למכונת כביסה, אך כאשר התגלתה במכונה תקלה - טענה החברה שהיא אינה מכוסה. לאחר שאאיש שילם 120 תמורת ביקור הטכנאי, נדרש לשלם 750 שקל נוספים תמורת התיקון - ובן-סימון מעיר, כי מדובר בסכום כולל המהווה חלק ניכר ממחיר מכונה חדשה. הטכנאי גם היה זה שקבע, שוב חד-צדדית, כי התקלה אינה מכוסה בנימוק שמדובר בחלק פלסטיק. בן-סימון מצא עוד, כי נציגת המכירות של שירות קריסטל הטעתה את אעיש לגבי הכיסוי שרכש. החברה חויבה לפצותו ב-5,800 שקל: האחריות ששילם, מכונה חילופית שרכש ועוגמת נפש על שלושה שבועות ללא מכונת כביסה.

המיסטיקנית סימונה אברג'ל ניצלה את מצוקתה של האם השכולה גולייט פדידה והוציאה ממנה רבבות שקלים תוך הטעיה והשפעה בלתי הוגנת - קובע הרשם הבכיר יניב ירמיהו. הוא הורה לאברג'ל להחזיר לפדידה 30,000 שקל לאחר שזו תחזיר לה את הקמיעות שמכרה לה, ובהם קרן צבי, רגל עורב ועין ינשוף. פדידה פנתה לאברג'ל עשרות שנים לאחר שנאמר לה ששניים מילדיה מתו בלדתם, בתקווה שזו תוכל לומר לה האם הם בחיים. אולם פרט לאמירה כללית לפיה מדובר בשתי בנות החיות בחו"ל - הסיטה אברג'ל את ה"טיפול" למחוזות אחרים וגבתה מפדידה 60,000 שקל במזומן תמורת קמיעות שהתיימרו להבטיח את שלום משפחתה. ירמיהו קיבל את תביעתה של פדידה בשל מספר נימוקים: אברג'ל ניצלה את מצוקתה ואת רצונה לדעת מה עלה בגורל התינוקות, סיפקה לה שירות אותו לא ביקשה לרכוש במחיר גבוה פי כמה מזה שבאה לקנות, הפחידה אותה שבני משפחתה יהיו בסכנה אם לא תרכוש את הקמיעות, סחרה באיברים של חיות מוגנות - ואף טענה שהינשוף והעורב נשחטו בהלכה למרות היותם עופות טמאים. אברג'ל חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל.

רשת שופרסל תפצה את אמיל וגנר ב-1,000 שקל לאחר שהשופטת רקפת סגל-מוהר קבעה, כי הייתה הטעיה בהצגת מחירי בירה שחורה באחד מסניפיה ברמת גן. הרשת מכרה "מאלט סטאר" ב-5.90 שקלים, אך הציגה את המידע בצורה שגרמה לווגנר לחשוב שגם "מאלטי" נמכר באותו מחיר - ולא ב-8.90 שקלים כפי שנדרש לשלם. עוד מצאה סגל-מוהר, כי מחיר המוצר לא הוטבע כראוי על הבקבוק. וגנר סירב לקבל פיצוי של 30 שקל, תבע 15,000 שקל - וכאמור יקבל 1,000 שקל (כולל הוצאות).