בג"ץ מוטה לטובת השמאל ולרעת הימין בעתירות על בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון - טוענת (יום ג', 26.6.18) תנועת הימין רגבים בדוח המנתח את הטיפול בעתירות אלו. רגבים עצמה מגישה חלק ניכר מהעתירות נגד בנייה פלשתינית בלתי חוקית.
הדוח בחן את הטיפול ב-113 עתירות שהוגשו בשנים 2017-2005 נגד בנייה בלתי חוקית ביו"ש - 50 של השמאל נגד
מתנחלים ו-63 של הימין נגד פלשתינים. הוא אינו מוסר נתונים על תוצאות העתירות, אם כי הרושם הכללי הוא שבג"ץ מקבל הרבה יותר עתירות של השמאל מאשר עתירות של הימין, כאשר בנוגע לפלשתינים הוא נוטה לאמץ את עמדת המדינה לפיה מדובר בסדרי עדיפות. בדיקת News1 העלתה בזמנו ממצאים דומים לגבי הטלת הוצאות על רגבים ועל
שלום עכשיו (ראו קישור משמאל).
על-פי הדוח, בעתירות השמאל מקציב בג"ץ בממוצע 18.5 ימים לתגובת הממשלה לעומת 30.5 ימים בעתירות הימין - מה שאומר שהמדינה צריכה לענות במהירות רבה על העתירות בנוגע להתנחלויות, יש לה פחות זמן לבדוק את העובדות והשופטים סבורים שבעיית ההתנחלויות דחופה בהרבה. הדיון הראשון בעתירות הימין התקיים בממוצע אחרי 342 יום, לעומת 248 יום בעתירות השמאל - עוד מודד מובהק לחשיבות בעיני העליון.
נתון נוסף: בג"ץ הוציא צווי ביניים ב-32 מתוך 38 המקרים בהם ביקש השמאל להוציא אותם, ובכך למשל מנע בנייה או את יישום חוק ההסדרה. לעומת זאת, בעתירות ימין הוצאו צווי ביניים בשמונה מתוך 61 עתירות - 84% מול 13%. צווים על תנאי - המלמדים שלפחות לכאורה יש ממש בעתירה - הוצאו בעתירה אחת בלבד של הימין (2%) לעומת ב-19 עתירות של השמאל (44%).
רגבים בדקה גם האם נשיאי ביהמ"ש העליון (
דורית ביניש,
אשר גרוניס ו
מרים נאור) עמדו בראש ההרכבים בעתירות השונות. הממצא: 21% מעתירות הימין ו-58% מעתירות השמאל. המשמעות: הנשיאים סברו שעתירות השמאל יעוררו יותר הד ציבורי ושיש בהן חשיבות גדולה יותר, כולל בנושא של עיצוב מדיניות שיפוטית. עתירה של השמאל זכתה בממוצע ל-2.64 דיונים לעומת 1.06 דיון בעתירה של הימין. עתירות השמאל נותרו פתוחות 33.3 חודשים בממוצע, לעומת 16.7 חודשים לעתירות הימין - שוב נתון המלמד על מידת הרצינות שלהם בעיני שופטי בג"ץ והצורך לעקוב אחרי התנהלות המדינה.
