דה-לגיטימציה פוליטי למעמד עד המדינה

"טועה מי שחושב שהראיות בתיקי 1000 ו-2000 הן חזות הכל. הן חשובות מאוד, אבל לא מסיימות חקירה אלא מתחילות אותה". כך אומר (יום ד', 27.6.18) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהתייחסו לחקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא התייחס לראיות בדבר טובות הנאה לנתניהו מצד ארנון מילצ'ן ולהקלטות של שיחותיו עם נוני מוזס. בהופיעו בוועדת החוקה אמר מנדלבליט, כי מדובר בחקירות מסועפות מאוד, בהן עד מוביל לעד ונתגלו אלפי מסמכים. לדבריו, השאלה המרכזית בשתי פרשות היא מה היו האינטרסים של המעורבים ושאלה זו עדיין נמצאת בבירור. "חקירה פלילית זה לא ספקולציות, תחושות ורכילויות", הוסיף. "היו לא מעט ענייני רכילות או כאלה שאין להם תכלית פלילית, ואת זה עצרנו. "כיווני חקירה שלא יובילו לאפיקים מעשיים - אנחנו מוותרים עליהם, גם במחיר של ביקורת ציבורית בלתי מוצדקת. אי-אפשר גם לטעון שהחקירות נמשכות יותר מדי זמן, וגם לטעון שצריך לחקור כל דבר. זה לא רציני. אפשר לחקור רכילויות 30-20 שנה", אמר מנדלבליט. עוד אמר: "אני ער לניסיון לעשות דה-לגיטימציה למעמד של עד המדינה, שנעשה מסיבות פוליטיות וחלק מקמפיין נגד מערכת אכיפת החוק שנובע מחקירות ספציפיות. למרבה הצער, לעיתים צריך לגייס עדי מדינה, שתרומתם לגילוי האמת היא משמעותית. דה-לגיטימציה לעדי מדינה פירושה פגיעה בחקר האמת". מנדלבליט גם הסביר מדוע הפרקליטות זקוקה לזמן נוסף כדי ללמוד את התיקים, למרות שליוותה את החקירה. הוא המשיל זאת לשופט החייב לבדוק מחדש ובמבט-על את כל התיק למרות ששמע את כל הראיות, ואמר שלא יהיה זה רציני לקבל החלטות על אתר - גם ובקל וחומר בידי הפרקליטות. הוא אמר, כי מאז עלו חשדות נגד נתניהו גם בתיק 4000, יש צורך לראות את כל התיקים במקשה אחת, בשל זיקה בין חלק מן המעשים ומשום שעדי המדינה בתיק 4000 מוסרים מידע גם על תיקי 1000 ו-2000 - דבר המחייב להאריך את כל החקירות. "גם לחשודים יש זכויות. אני לא מתכוון להתפרק מחובותי בגלל צייצנים ומפגינים; הם לא מזיזים לי עד קצה הציפורן. מי שטוען שמדובר בחקירות מוטות - שייזהר בדבריו. לפעמים נדמה שמערכת אכיפת החוק סופגת רק ביקורות משני הצדדים על המאבק בשחיתות - רק ביקורות; זה לא יזיז אותנו מדרכנו. רעשים מכל כיוון לא השפיעו, לא משפיעים ולא ישפיעו", הוסיף מנדלבליט. מנדלבליט יצא נגד ביטויים כגון "להחזיר את הכוח לריבון" או "הדיקטטורה של בג"ץ", באומרו שהם פוגעים בשלטון החוק. הוא גם שב והביע את התנגדותו להצעות חוק שלדעתו יפגעו ביכולת לחקור שחיתויות - החוק הצרפתי, חוק ההמלצות, הגבלת משך החקירה, הגבלת זכות הערעור של התביעה ועוד. "הם באיצטלה של הגנה על זכויות חשודים, אבל הן עלולות לפגוע במלחמה בשחיתות", הזהיר. במקביל, הוא יצא נגד צילומים של חשודים בהגיעם לחקירה ובבתי המשפט. עוד אמר מנדלבליט, כי אין מגעים להסדר טיעון עם שרה נתניהו אחרי הגשת כתב האישום נגדה בפרשת המעונות. נשיא בית משפט השלום בירושלים, אביטל חן, קבע דיון מקדמי בתיק ל-19.7.18. מנדלבליט דחה את הטענות נגד פגישותיו בארבע עיניים עם נתניהו: "אין פגישות בארבע עיניים על עניינים פרטיים וזה לא היה מעולם. גם מבחינת אמון הציבור אתם צריכים לסמוך עלי". בהתייחסו לשאלות בנוגע להשפעה אפשרית של הבחירות על תיקי נתניהו, אמר מנדלבליט: "אני לא מקבל גישה של דד-ליין לחקירה. אני לא פוליטיקאי ולא מתכוון להיות כזה. אני מתעסק בתיקים ובחקירה בלי קשר למועד הבחירות ולא אוותר על המקצועיות והיסודיות. אין לי דעה ביחס לשאלה האם ראש הממשלה צריך להתפטר אם יש כתב אישום".