הפרקליטות הביאה שופט לצנזר פס"ד ובו ביקורת חריפה עליה

בפסק דינו מגלה דרורי, כי בסיום חקירתה של המתלוננת בת השש, ביוני 2013, כתבה לונדון: "אני מתקשה להעריך מהימנות דבריה" - ניסוח המלמד על חוסר אמון בתלונה. אברמוביץ' פנתה ללונדון, ולאחר מספר ימים הוציאה זאת חוות דעת שנייה - בה אין כל שינוי בבסיס הנתונים, אך נאמר: "אני מעריכה שדיווחה על סיטואציה בעלת גוון מיני שחוותה עם החשוד, אך אני מתקשה לקבל תמונה ברורה ומדויקת אודות מהות הפגיעה". לונדון העידה ביולי 2015 ונשאלה על הפער בהערכותיה. אברמוביץ' התערבה ואמרה, כי ההתכתבויות בין הפרקליטות לבין לונדון הם תרשומת פנימית שאין לגלות להגנה. דרורי דחה עמדה זו והורה לפרקליטות להעביר את התכתובות לידי הסניגור, עו"ד אריאל עטרי. רק לאחר 140 יום הודיעה אברמוביץ: "החומר המבוקש... אינו קיים וגם לא היה קיים סמוך להערכתה של הערכת המהימנות המתוקנת על-ידי העדה". אולם באוקטובר-נובמבר 2017 - במהלך סיכומיה של אברמוביץ' - התברר שהודעה זו הייתה שקרית. דרורי שאל שוב ושוב מיהו הפרקליט ששוחח עם לונדון, אברמוביץ' התחמקה ממתן תשובה ואף אמרה שבעיניה אין בעיה בשינוי חוות הדעת של לונדון. דרורי דרש תשובה לגבי זהותו של אותו פרקליט, ובישיבה הבאה מסרה אברמוביץ' שמצאה מסמך שכתבה בין שתי חוות הדעת של לונדון ובו נאמר שהיא זו ששוחחה איתה והודתה שהמסמך לא נמסר להגנה. לטענתה, מדובר ב"פעולה שהיא יחסית שגרתית, לפחות לשיטת התביעה, לבקש בקשת הבהרה מחוקרת הילדים". אברמוביץ' ביקשה להגיש את המסמך, אבל לא הייתה מוכנה להיחקר עליו בידי הסניגור, עו"ד אריאל עטרי (כמי שכתבה אותו) - עמדה אותה הבהירה רק לאחר שאלות חוזרות ונשנות של דרורי, שאף העיר שהוא מתחיל להתרגז על התחמקותה. בפסק הדין סיכם דרורי סאגה זו: "לאורך 3.5 שנים לא נמסר מידע חשוב לסניגור ולבית המשפט. חקירה נגדית של חוקרת הילדים על-ידי הסניגור התנהלה ללא המידע האמור. משהתגלה חסרונו של המידע, מסרבת המאשימה לגלותו לגופו של עניין, בשל הידיעה, כי הנפקות המשפטית של גילוי המידע תהיה זכותו של הסניגור לחקור את הפרקליטה עצמה, דבר שמי מטעם הפרקליטות אינו מוכן לו". פסק הדין פורסם תחילה בעיתון הארץ – ללא אישורו של בית המשפט – וב-2.5.18 פורסם ב-News1 תוך הבלטת הביקורת הקשה על אברמוביץ. דוברות משרד המשפטים ניסתה באותו יום לשכנע את News1 למחוק מן הידיעה את שמה של אברמוביץ, בנימוק שהפרסום גורם לה עוגמת נפש רבה ושהיא פעלה כנציגת הפרקליטות. המשרד סירב לומר האם ומי מבין הממונים על אברמוביץ' הורה לה להתערב בעדותה של לונדון ולהסתיר מידע מבית המשפט.

כעת חושף News1, כי בימים שקדמו לפרסום פסק הדין כאן וביתר שאת מיד לאחר הפרסום, הפעילה הפרקליטות לחץ כבד על דרורי לשנות את פסק הדין ולהשמיט ממנו את שמה של אברמוביץ' – לא רק משמות המייצגים, אלא גם מן הציטוטים הרבים המתייחסים להתנהלותה. הייתה זו בקשה חסרת תקדים להסיר את שמו של מייצג ולמחוק מפסק הדין מידע בעל חשיבות רבה, שהיה אחת מן הסיבות לזיכויו של הנאשם. מאחר שמדובר בתיק שהתנהל בדלתיים סגורות, השמטת שמה של אברמוביץ' מן הנוסח שהותר לפרסום, הייתה מאפשרת להסתיר לחלוטין את מעשיה הפסולים ואת הביקורת שנמתחה עליה. לחצים אלו הופעלו תחילה דרך עטרי, שבצורה תמוהה פנה לדרורי וביקש – ללא הנמקה – למחוק את שמה של אברמוביץ. הם הגיעו לשיאם כאשר ויטמן נכנס אישית ללשכתו של דרורי ב-2.5.18 – מיד לאחר הפרסום ב-News1 – והביע תרעומת על כך ששמה של אברמוביץ' לא הושמט. עוד חושף News1, כי הפרקליטות ניסתה לנצל בצורה פסולה את העובדה שמדובר בתיק בדלתיים סגורות. בחודש אפריל – בין מתן פסק הדין לבין פרסומו – ביקש דרורי מהצדדים להגיש לו נוסח מוסכם לפרסום, בו יימחקו הפרטים שנהוג למחוק במקרים כאלו. הפרקליטות טענה בדיעבד, כי מאחר שאברמוביץ' הייתה באותה עת בחופשת לידה – טעה מי שהחליף אותה ולא מחק את שמה באותו שלב. כלומר: הפרקליטות התכוונה להשתמש בהליך המחיקה המותר על-פי החוק, כדי להסתיר מן הציבור פרט שהחוק אינו מתיר למחוק – את שמה של אברמוביץ. לאור הסכמת שני הצדדים, ביצע דרורי את המחיקות המבוקשות והנוסח המצונזר הופץ ב-8.5.18 לתקשורת ולמאגרים המשפטיים. השורה התחתונה: נציגי המדינה – ובראשם פרקליט מחוז – הפעילו לחץ על שופט, תוך ניצול העובדה שהתיק מתנהל בדלתיים סגורות ומהלכיהם מתבצעים באפילה, במטרה לצנזר פסק דין לאחר פרסומו. וכל זאת – על-מנת להטיל חיסיון על פרט שאין כל הצדקה חוקית להסתירו: שמה של פרקליטה לגביה נקבעו ממצאים מרחיקי לכת (אותם הורה דרורי להעביר לבדיקתו של רוזן) ואשר להם הייתה השפעה ישירה על זיכויו של הנאשם.

News1 פנה בנושא לרוזן ב-10.5.18 ונמנע מפרסום הפרשה כדי לאפשר לו לבדוק אותה. ממצאיו העובדתיים של רוזן מאמתים את החשיפה ב-News1, אם כי הוא דחה את התלונה לנוכח הסכמתו של דרורי לבצע את המחיקות. בתשובתו לתלונה מצטט רוזן את תשובתו של ויטמן, לפיה הפרקליטות ביקשה מעטרי להסכים להשמטת שמותיהן של אברמוביץ' ולונדון. עטרי הסכים להשמטת שמה של אברמוביץ, וב-30.4.18 הוגש לדרורי נוסח מוסכם – בו בטעות לא נמחק שמה של אברמוביץ. בעקבות זאת, טען ויטמן, "פורסמו כתבות הכוללות את שמה של הפרקליטה בליווי השמצות והשתלחויות אישיות, שיש בהן כדי לפגוע בה באופן קשה". ויטמן אומר, שכאשר נודעו לו הדברים – הוא נפגש עם דרורי בהסכמתו של עטרי, אשר הסכים שהנוסח המוסכם על הצדדים יחליף את זה שפורסם. News1 מעיר על תגובתו של ויטמן: 1. פרקליט וחוקר ילדים אינם "מעורבים בתיק". כותב שורות אלו מעולם לא נתקל בתיק עבירות מין בו הושמטו שמות כאלו, או שמות של עדים אחרים שאין בהם כדי לחשוף את הנפגעים. 2. האם הפרקליטות הייתה מבקשת או מסכימה להשמיט את שמו של סניגור או של עד הגנה בנסיבות דומות? דומה שהתשובה מובנת מאליה. 3. ככל שוויטמן מתייחס לפרסום ב-News1 – שהיה היחיד שנעשה במועד עליו מדובר – אין כל יסוד לטענתו בדבר "השמצות והשתלחויות אישיות". הידיעה ציטטה במדויק את פסק הדין (ראו קישור משמאל). 4. גם אם היו – וכאמור, לא היו – "השמצות והשתלחויות אישיות", התשובה איננה צנזור פסק דין. מי שחושב ששמו הטוב נפגע, רשאי לפעול באמצעים הקבועים בחוק. 5. צביעותה של הפרקליטות בולטת לעין: בסופו של דבר היא הסכימה להותרת שמה של חוקרת הילדים (קרן לונדון), שמעשיה היו הרבה פחות חמורים, תמורת מחיקת שמה של אברמוביץ' - שכאמור לא רק שיבשה את ההליך, אלא גם שיקרה לבית המשפט. 6. כאשר בית משפט מותח ביקורת כה חריפה על תובעת בתיק כה רגיש, ההגנה על שמה הטוב נסוגה מפני האינטרס הציבורי – אותו היא אמורה לייצג. דמה של פרקליטה אינו סמוק יותר מזה של כל אדם אחר שבית המשפט מותח עליו ביקורת. המחוקק אף הכיר בחשיבות של פרסום ביקורת זו, כאשר נתן הגנה מוחלטת מפני תביעות לשון הרע על ציטוט שלה. אם הפרקליטות סבורה שהביקורת אינה מוצדקת, פתוחה בפניה הדרך לערער על פסק הדין. שינוי בדיעבד של פסק דין תוך הפרת עקרון-העל של פומביות הדיון אינו המענה, בלשון המעטה.

רוזן קובע: "אין ספק, כי הפרקליטות רשאית הייתה לפנות לבית המשפט בבקשה להשמיט מפסק הדין את שמותיהן של הפרקליטה המטפלת ושל חוקרת הילדים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי לבקשת הפרקליטות שהוגשה לבית המשפט נצטרפה הסכמת הסניגור. "הנני ער לתחושתך הבלתי נוחה, בלשון המעטה, מכך שלאחר פרסום פסק הדין עם שמה המלא של הפרקליטה, מצאה הפרקליטות לנכון לפנות לבית המשפט בבקשה להשמיט את שם הפרקליטה שבגין התנהלותה בתיק, ספגה ביקורת מבית המשפט. שמה הטוב של פרקליטה אינו ראוי להגנה מיוחדת, ובוודאי לא יותר מזו הניתנת לעד או לגורם אחר הזוכה לביקורת, לעיתים קשה, מצד בית המשפט. "עם זאת, מששטחה הפרקליטות בקשתה בפני השופט – שנאות אף לפגוש את פרקליט המחוז בלשכתו, בהסכמת הסניגור – ובית המשפט עמד על החלטתו שלא לפרסם את שם הפרקליטה, אזי לא ניתן להלין דווקא כנגד הפרקליטות". לפיכך, דחה רוזן את התלונה. News1 מעיר על החלטתו של רוזן: 1. ספק רב האם הפרקליטות רשאית לבקש מבית המשפט להשמיט שמות של תובעת וחוקרת ילדים, בפרט כאשר להתנהלותן הפסולה הייתה השפעה ישירה על פסק הדין. סעיף 68 לחוק בתי המשפט, הדן בפומביות הדיון, כולל רשימה סגורה של עילות המאפשרות למנוע פרסום. הגנת שמם הטוב של באי-כוח הצדדים ושל עדיהם אינה נמנית ביניהן. 2. הסכמתו של הסניגור אינה מעלה ואינה מורידה. איש אינו יכול לדרוש מבית המשפט למחוק פרטים שהחוק מתיר לפרסם. נזכיר שוב: הכלל הוא פרסום מלא. האם לשיטתו של רוזן, יכולים התביעה וההגנה להסכים למשל למחוק מפסק דין ביקורת על עדים? 3. העובדה שדרורי קיבל את בקשת הפרקליטות, אינה מטהרת את מעשיה הפסולים. למעשה, משמעות החלטתו של רוזן היא זאת: מאחר שהפרקליטות הצליחה בלחציה הפסולים ופסק הדין צונזר – הרי שאין מקום לבוא אליה בטענות על שהפעילה לחצים פסולים אלו.