דיונים בלשכות יתועדו בפרוטוקול

השופטים יחויבו לתעד בפרוטוקולים את קיומם של מפגשים המתקיימים בלשכותיהם עם נציגי המדינה בתיקי מעצרים, לרבות מפגשים במעמד צד אחד - קובעת (יום א', 1.7.18) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. חיות פרסמה נוהל בעקבות פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ, אשר קיימה קשר ישיר עם נציג רשות ניירות ערך בפרשת בזק ובפרשה 4000. נציב התלונות על השופטים, אליעזר ריבלין, גילה בעת בדיקת הפרשה, כי מגעים כאלו מתקיימים גם במקרים אחרים, כולל בדיונים במעמד צד אחד בלשכות השופטים. חיות הטילה על השופטים יוסף אלרון, רויטל יפה-כ"ץ ועינת רון לבדוק את הממשק הראוי בין השופטים לבין גופי התביעה, והנוהל שמפרסמת חיות מעגן את המלצות הצוות. חיות קובעת: "הקשר בין השופט ובין גורמי החקירה והתביעה וכל גורם המופיע בפניו בבקשות השונות יתקיים אך ורק במהלך הדיון המתקיים בפניו בבקשה והשופט יימנע מכל קשר ישיר או בלתי פורמלי אחר עימם". רק נשיאי בתי המשפט או נציגיהם יוכלו לעמוד בקשר עם רשויות התביעה בנושאים כלליים הנוגעים לממשק העבודה עם רשויות אלו. בקשות מעצר ובקשות למתן צווים יוגשו אך ורק באמצעות המזכירות ולא במישרין לשופטים או ללשכותיהם. במקביל, תתועד כל בקשה במערכת "נט המשפט"; שופט רשאי להורות שמסמכים מסוימים לא ייסרקו למערכת. המזכירות תוודא שבקשות מעצר מוגשות בצורה מלאה, כולל פרטים על מעצרים קודמים ובקשות מעצר קודמות וההחלטות בהן. אם הבקשה תהיה חסרה ולא תתוקן, תפנה המזכירות את תשומת ליבו של השופט לכך. נשיא בית המשפט או סגנו יקבעו מי יהיה השופט שידון בבקשות - קובע הנוהל, בעקבות בקשתה של פוזננסקי-כץ לדון בתיקי בזק ו-4000 גם בעת היותה בשבתון. הם יוכלו להביא בחשבון את מורכבות התיק ולשקול להפקיד אותו בידי השופט שכבר החל לטפל בו - כפי שהיה בעניינה של פוזננסקי-כץ. חומר החקירה יוצג לשופט בדיון באולמו בנוכחות כל הצדדים, אך במקרה הצורך הוא יהיה רשאי להפסיק את הדיון ולעיין בו בלשכתו. בתיקי חקירה רחבי היקף תוכל הרשות החוקרת לבקש מראש אישור להגשת החומר לפני הדיון דרך המזכירות. בכל מקרה, השופט ולשכתו לא יעמדו לצורך כך בקשר ישיר עם הרשות החוקרת. הדיון בבקשות יתקיים באולם, גם אם הוא במעמד צד אחד (בעיקר בבקשות לצווים בעת החקירה), למעט במקרים חריגים. "במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם מתקיים צורך מיוחד רשאים נשיא בית המשפט או אחד מסגניו לאשר קיום דיון במעמד צד אחד בלשכת השופט. הוחלט לאפשר לקיים דיון בלשכת השופט, ינוהל פרוטוקול בדיון שיתקיים, כאמור, ויצוין בו כי הדיון התקיים בלשכת השופט", קובע הנוהל. "במהלך הדיון יקפיד השופט על שקיפות ונראות כלפי כל הצדדים". עוד קובעת חיות, כי הפרוטוקול וכל המסמכים - הן בבקשות מעצר והן בבקשות אחרות - ייסקרו ל"נט המשפט", בכפוף לכללי החיסיון. פרוטוקול של דיון בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד יוגדר במערכת כחסוי והגישה אליו תתאפשר רק לשופט וצוותו ולמי שהגיש את הבקשה. ההחלטות בבקשות מעצר ייתנו בצורה נפרדת מן הבקשות (כלומר: לא בהחלטת פתקית המצורפת לבקשה), וזאת למעט במקרים חריגים שיאשרו נשיא בית המשפט או סגנו. החלטות בבקשות אחרות ניתן לתת גם בפתקית. בשני המקרים, חובה על השופט לפרט את הנימוקים להחלטתו. הנוהל ייכנס לתוקפו עם פתיחת שנת המשפט הבאה, ב-6.9.18. שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה בתגובה לנוהל, כי היא רואה בו חלק בלתי נפרד מרפורמת ההליך ההוגן שיזמה, שמטרתו שמירה דווקנית על זכויות החשודים. "העדר מצג של ניטראליות בניהול המשפט, ואף למראית עין בלבד, מהווה פגיעה קשה בתחושת הצדק".