לו"ז טיסות החורף של חברות התעופה הישראליות בסכנה

האיום של משרד החוץ כי החל בחודש ינואר 2019 לא יעסיק עוד את עובדי אבטחת הטיסות, עשוי להתממש: במכתב שהוציא ראש אגף הביטחון של אל-על, מוטי אילני, אל מנכ"לי חברות התעופה הישראליות, אל-על, ישראייר, ארקיע, סאן דור ועיט, הוא מעדכן כי אגף הביטחון יוכל להיערך עם הצבת צוותי מאבטחים בנמלי התעופה בחו"ל רק עד ל-31.12.2018. מכאן שטיסות שמתוכננות ללו"ז החורף כבר כעת - לא בוודאות תוכלנה להתקיים. "אגף ביטחון אל-על קיבל את תוכניות הטיסות של כלל חברות התעופה לעונת חורף 2018-2019, זאת בהתאם לנוהל המשותף לרת"א, חברות התעופה, שב"כ וביטחון אל-על", כותב אילני במכתבו. "לאור הודעת מנכ"ל משרד החוץ כי העסקת עובדי עמ"י תעופה תוגבל עד לסוף שנת 2018, הריני להודיעכם כי תועבר התייחסות אגף ביטחון אל-על לטיסות המבוקשות ותכנון כוח-האדם לביצוע טיסות אלה רק עד ל-31.12.2018". עידכון זה מגיע בהמשך למכתבו של מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, שפורסם לראשונה ב"גלובס", ובו הוא מודיע לאיתן בן-דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, כי העסקת 1,200 עובדי אבטחת טיסות חברות התעופה הישראליות (עמ"י) תיפסק ב-1 בינואר 2019. המשמעות: החברות לא יוכלו להטיס לישראל מנמלי תעופה בינלאומיים. נוהלי האבטחה של חברות התעופה בנמלים בחו"ל נקבעים על-ידי השב"כ. לאור אירועים ביטחוניים שקרו בשנים האחרונות, הדרישות נעשו מחמירות יותר ולמעשה מגבירות את הצורך בכוח-אדם. הגוף שמוציא לפועל את הנחיות השב"כ הוא אגף הביטחון באל-על, האמון על אבטחת הטיסות של שלוש החברות הישראליות. המימון נעשה ברובו על-ידי משרד האוצר. ב-2017 מומנו עלויות אבטחת תעופה בסך כ-825 מיליון שקל - עלייה של כ-75 מיליון שקל מ-2016, נוכח הגידול בפעילות התעופה ובפעילות בתחנות שאינן קבועות, כלומר ביעדים חדשים. התראה דומה הוציא רותם גם לפני עונת הקיץ הנוכחית - אז המשבר נפתר באמצעות הוספת תקנים לעובדי אבטחה על-ידי משרד האוצר. רותם מתריע כי 1,200 עובדי אבטחת תעופה יועסקו עד 31.12.18 בלבד, כשהוא עדכן גם את מי שעומד בראש משרד החוץ - ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות מכתבו של רותם, שיגר יו"ר דירקטוריון אל-על, אלי דפס, מענה לבן-דוד, ובו הוא מתריע כי "בלי עובדים אלה לא יוכל מערך אבטחת הטיסות להתקיים. לדבריו, "כל פתרון יחייב חשיבה מעמיקה והיערכות סבוכה ורבה שעשויה להשתנות ממדינה למדינה". דפס מתכוון, לדוגמה, להעסקת עובדי אבטחת טיסות במיקור חוץ או כעובדים ישירים בחברות התעופה. המשמעות היא שעלולות לחול מגבלות קונסולאריות על אותם עובדים (למשל בניוד בין מדינות), ועלול להיות קושי ביישום חוקים מקומיים, כמו האיסור על אפליה בהעסקה על בסיס מוצר. כיום, במשרד החוץ ובהתאם לתקנות שקבע השב"כ, מועסקים רק יהודים במערכי אבטחת חברות התעופה הישראליות. האם חברות התעופה הישראליות יכולות לחוש עצמן מקופחות לנוכח הפריחה של חברות התעופה הזרות בישראל, כשרבות מהן מקבלות מענקים בשווי מאות אלפי אירו לכל קו? התשובה היא כן - העניין הזה יהיה חייב לבוא אל פתרונו בהקדם, ונשאלת השאלה האם הודעת משרד החוץ היא מהלך שאמור להביא בסופו של דבר להגדלת תקציבים ותקנים, או שיש ממש מאחוריו.