"בג"ץ הפך לממשלת-על ופועל ללא כל ריסון"

"פסקת ההתגברות תאמר לבג"ץ: עד כאן. אומנם אנו רוצים בית משפט חזק ששומר על זכויות הפרט, אך איננו מקבלים יד עליונה שתהפוך את הרשות השופטת לממשלת-על בלי לשאת באחריות". כך אומר שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, בראיון שהתפרסם בסוף השבוע (6.7.18) בעלון השבת "גילוי דעת". בנט הגדיר את פסקת ההתגברות כ"חוק החשוב ביותר זה 25 שנה" וטען שהוא לא יחליש את הדמוקרטיה אלא יחזק אותה. לדבריו, מאז החלה המהפכה החוקתית בהנהגתו של אהרן ברק, "בגץ הפך את עצמו לאט-לאט וללא סמכות למעין ממשלת-על. הגענו היום למצב שבג"ץ פועל ללא כל ריסון; החלטת ממשלה או חוק שלא נראים לו, הוא פשוט מבטל. "יש דוגמאות רבות לכך: מניעת הסתננות בלתי חוקית, מס דירה שלישית, גירוש משפחות מחבלים ועוד. תפקידו של בג"ץ הוא להגן על הפרט מפני עריצות הרוב, לא לקבוע מדיניות או להחליט לנבחרי הציבור מה סביר בעיניו ומה לא". לדברי בנט, הכדור מצוי בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "אם יגלה נחישות מול השותפים בקואליציה [משה כחלון - א.ל] נוכל להביא פתרון". את חוק ההסדרה הגדיר בנט כ"מהלך אסטרטגי חשוב: במקום לטפל בכל עתירה באופן פרטני, אנחנו משנים את המדיניות הכוללת. זמן רב מדי הפלתה לרעה המדיניות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, והמדינה השיבה לעתירות בבג"ץ: נהרוס, רק תנו לנו זמן. חוק ההסדרה הוא חלק ממדיניות חשובה שאנו מובילים, מדיניות שמחזקת את ההתיישבות ותגרום שבעתיד לא נראה עוד הרס מיותר". בנושא גיוס החרדים אמר בנט, כי החוק שאושר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה הוא חוק מידתי, שנותן מענה הן לצה"ל והן לחרדים. "הגיוס הוא רק שלב אחד ממטרת העל: לעודד השתלבות חרדים בתעסוקה ובחברה הישראלית". לצד זאת סבור בנט, כי השינוי הכולל צריך להיעשות בהידברות ולא בכפייה.