שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, דחה על הסף (יום ד', 11.7.18) את העתירה נגד ביטולו הסופי של חוק הספרים. העותרים ביקשו להותיר על-כנם את שני הסעיפים האחרונים בחוק, המונעים מרשתות סטימצקי וצומת לתת עדיפות להוצאות השותפות בהן.
שרת התרבות והספורט,
מירי רגב, יזמה במאי 2016 את ביטולו של חוק הספרים, שבמרכזו עמד איסור על מתן הנחות ב-18 החודשים הראשונים לפרסומו של ספר. באותו שלב נותרו בתוקף שני סעיפים: איסור מתן תגמול למוכרים בחנויות תמורת המלצה על ספרים מסוימים, והגבלת שטחי התצוגה בשתי הרשתות של ספרי המו"לים המחזיקים בהן.
רשת צומת נשלטת בידי מודן וקבוצת כנרת-זמורה-דביר (שרכשה אשתקד את הוצאת כתר), ואילו בסטימצקי יש אחזקות משמעותיות לידיעות ספרים ולהוצאת קוראים והרשת גם הקימה הוצאה משל עצמה - תכלת. במצב זה, נטען בעתירה, קיים חשש ששתי הרשתות יתנו עדיפות להוצאות הקשורות אליהן - הן בהמלצות בפני הקונים והן בסידור המדפים. ההתאחדות טענה, כי רגב הפכה את עמדת הדרג המקצועי כאשר החליטה לבטל גם סעיפים אלו, ובכך פגעה בשוויון ובתחרותיות.
הנדל אומר, כי "פקיעת הוראות החוק הרלוונטיות איננה תולדה של הוראת שרת התרבות - כי אם מצוות המחוקק הראשי", שקבע מראש שחוק הספרים יהיה הוראת שעה למשך שנתיים בלבד. "מן הבחינה המהותית, העותרת מבקשת, אפוא, כי נצווה על שרת התרבות ליזום תיקון חקיקתי לסעיף זה - אם באמצעות דחיית מועד הפקיעה הקבוע בו, ואם באמצעות הפיכת חלק מהוראות החוק לקבועות. דא עקא, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, הלכה היא כי 'אין זה מתפקידו של בית המשפט להורות לכנסת לחוקק חוק'".
השופטים
יעל וילנר ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם הנדל. את ההתאחדות ייצגו עוה"ד בני ברץ ומשה נחמן, ואת המדינה - עו"ד
רנאד עיד.