שפירא: המדינה אינה ערוכה לרעידת אדמה

המדינה אינה ערוכה כנדרש לרעידת אדמה, שהתרחשותה ודאית, למרות ההתקדמות שחלה בנושא בשנים האחרונות - קובע (יום ד', 18.7.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא. לאחר עבודת ביקורת שנערכה בין יולי אשתקד לפברואר השנה, מצביע שפירא על ליקויים מהותיים בכל התחומים: החל מתיאום ההכנות, דרך חיזוקם של מבנים חיוניים וכלה בביטוח לכיסוי הנזקים. ניסיון העבר במדינות אחרות מלמד, כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת על הפחתת הנזקים הנגרמים לתשתיות, למבנים ולרכוש, ועל שמירת חיי אדם. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק שייגרם להם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו - מסביר שפירא. שפירא מצביע על שורה של צעדים ארוכי טווח שיש לנקוט, כדי שההיערכות הציבורית לרעידת אדמה תהיה מיטבית: להקצות את המשאבים והתקציבים שהממשלה החליטה על הקצאתם; להתקין מערכות התרעה; לחזק תשתיות, מבני ציבור ומבני מגורים בטכנולוגיות חדשות; לוודא שהנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לשעת חרום ייושמו במלואן על-ידי כל הגופים הנוגעים בדבר; לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק, בעיקר לאורך קווי השבר; ולהבטיח את קיומה של מערכת ביטוחית שתיתן מענה מיטבי לאזרחים שניזוקו. "נזקים לרכוש ופגיעה בנפש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית, לצד גופים פרטיים והציבור כולו, עשויה למנוע נזק רב. לשם כך על ועדת ההיגוי, המשמשת הגורם המקצועי המנחה, לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא לרעידת אדמה ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של ההיערכות לרעידת אדמה, אשר אף כי יש ספק לגבי מקומה, עוצמתה והעיתוי שלה - ברור כי בוא תבוא", אומר שפירא.

הגז הטבעי, תחליפי הדלק והביוב

ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה היא גוף מטה מייעץ לוועדת השרים בנושא. אולם הממשלה לא העניקה לוועדה סמכויות אופרטיביות, ולכן אין לה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה. קשה לצפות את מידת הנזק העלול להיגרם לתשתיות הממוקמות בים, ובראשן תשתיות הגז הטבעי. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים באספקה הרציפה. כמו-כן צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים, ובהן חלק מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים. למעלה משנתיים לאחר שקבע משרד האנרגיה, כי רצועת התשתיות שהוגדרה בתמ"א 37/2 צרה מלהכיל את כל תשתיות הגז והדלק הנחוצות, המשרד ממשיך לקדם את תמ"א 37/3 כפתרון לבעיה זו, אך היא עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי. פגיעות בצנרת הביוב עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים. משום כך חשוב למצוא פתרונות חלופיים למערכת הביוב למקרה שתושבת בשל רעידת אדמה. רשות המים קיבלה עליה לקבוע את מקומם של כ-6,000 תאי שירותים כימיים, שיסופקו לאוכלוסייה באזורים שייפגעו, אך טרם השלימה את המשימה וטרם נחתמו הסכמים עם החברות המחזיקות שירותים כימיים לאספקתם בשעת חרום. לנוכח גילו ומקומו של רציף הדלק בנמל חיפה, הוא עלול להיפגע מרעידת אדמה שמוקדה יהיה באזור זה. הדבר עלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת הדלקים ולזיהום האזור הסמוך ומי הים. עד סיום הביקורת לא הופקדה תוכנית מפורטת להקמת רציף דלק במסגרת התוכנית לנמל החדש בחיפה, לשם מניעת נזק סביבתי ולשם שמירת התפקוד הרצוף של משק הדלק.

התעופה, הדרכים ובתי הספר

לפני שנים אחדות הוחלט, כי שדה התעופה הצבאי נבטים ישמש שדה תעופה חלופי לנמל התעופה בן-גוריון בשעת חרום, וכי רשות שדות התעופה תקבע את אופן קליטתם של מטוסי המטען הצפויים לנחות בו. אולם משרד התחבורה ומשרד הביטחון טרם הסדירו את אופן תפעולו של השדה באמצעות רש"ת. עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג. מבין יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד סיום הביקורת שלושה בלבד. למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של התשתיות, ולכן לא ניתן לקבל החלטה מושכלת בדבר המשאבים הנדרשים לחיזוקן של תשתיות הדרכים העירוניות. פגיעה בהן עלולה לסכן חיי אדם ולפגוע באפשרות התנועה ברחבי הערים אל מוסדות חיוניים ואל מוקדי אסון. מבין 1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק, חוזקו עד סיום הביקורת 50 בלבד ו-200 מצויים בתהליכי תכנון. משרד החינוך גיבש בעזרת יועצים חיצוניים נהלים לחיזוקם של בתי הספר והקצה לכך עשרות מיליוני שקלים. אולם המשרד התקשה לרתום חלק מהרשויות המקומיות למטרה זו ובהן לא חוזקו בתי הספר. אלפי תלמידים לומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה, לא מופו הסיכונים ולא גובשו כלים שיבטיחו את עמידותם.

בתי החולים, המלונות והחומרים המסוכנים

למרות שחלף עשור מאז החלטת הממשלה על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, ולמרות החשיבות הרבה שבחיזוקם של בתי החולים שבאיזורי הסיכון, עד סיום הביקורת בוצע הדבר רק באופן חלקי. למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידותם ברעידת אדמה חזקה של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים. הגם שמלונות רבים בישראל קרובים לקו הבקע, ונוכח גילם של המבנים קיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה, אין בידי משרד התיירות מידע מקיף בנושא. למשרד אין כלים המאפשרים לו לחייב את בתי המלון למסור לו מידע בנושא, על אחת כמה וכמה שאינו יכול לחייבם לחזק מבנים, והוא מתקשה אף לעודד אותם לכך באמצעות כלי סיוע או תמריצים כלכליים. אם ייפגעו ברעידת אדמה מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, הדבר עלול לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה ויחייב הקצאת משאבים נכבדים לטיפול במפגע. אף על-פי כן, ההנחיות לחיזוק מתקנים של מפעלים אלה מפני רעידת אדמה ניתנות רק בשלב הטיפול בבקשה להיתר הרעלים, לאחר הקמת המפעל. הבקרה על עמידת המפעלים בהנחיות אלה נתונה בידי מספר קטן מאוד של עובדי המשרד, ועל כן אין ביכולתם לבצע בקרה יעילה בנושא זה.

בנייני המגורים, ההתרעה והביטוח

עד סוף שנת 2015, למעלה משר שנים לאחר אישורה של תמ"א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. רוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, ואילו באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה, תמ"א 38 כמעט אינה מיושמת. החלטת ממשלה משנת 2016 הניחה לשיקול דעתו של משרד השיכון את עבודות החיזוק של פרויקטים של המשרד. ההחלטה הביאה לידי הסטתו של רוב התקציב השנתי (לשנים 2017-2016) לפרויקטים שאינם כוללים עבודות חיזוק. בהעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי. עד סיום הביקורת, אף שחלפו שנים מספר מהמועד שנקבע לכך, לא הושלמה הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה עליהן. נוכח החמרת הדרישות הטכניות הנוגעות לפעילותן של ה"כרוזיות" - יחידות הקצה המחוברות למערכת ההפצה של פיקוד העוקף ואשר מספקות התרעה קולית על רעידת אדמה - התקציב שהקצתה הממשלה לרכישתן אינו מספיק. על אף החלטת הממשלה מ-2009, טרם הוקמה היחידה הסיסמולוגית במכון הגאולוגי, האמורה לפעול בכל שעות היממה בכל ימות השנה ולהעסיק מומחים לרעידות אדמה שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה. ללא יחידה זו יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה. קרן לא-רישומית (כנגדה מושקעים כספים למימוש מטרותיה) מצמצמת את הנתח מתקציב המדינה השוטף שיופנה לשיקום נזקי רעידת אדמה. על-אף המלצות הצוות להיערכות ביטוחית, עד מועד סיום הביקורת לא בחנו החשכ"ל או רשות שוק ההון את הקמתה של קרן כזו. חוסר ביטוחי גדול במיוחד יש במשרד הביטחון, שאינו מבטח את נכסיו מפני רעידות אדמה באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל ואף אינו צובר כספים בקרן פנימית עצמאית. ביטוח עבור ערך הקרקע, נוסף על ביטוח המבנה עצמו, מאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה, במקום לשקם את הדירה שנפגעה ברעידת האדמה. לביטוח זה חשיבות במיוחד לבעלי דירות באזורים שערך הקרקע בהם גבוה. שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 היה 4%, ומתוכם היה נמוך מאוד שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח בשיעור 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה. בהעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, לרוב יתקשו הדיירים בשיקום הבניין. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד.