הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, המשיכה (יום ב', 16.7.18) להכין את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית.
בתום דיון על סעיף "ההתיישבות היהודית" החדש, החלה הוועדה להצביע על כ-200 בקשות לדיון מחדש (רביזיות) לסעיפי החוק למעט סעיף התיישבות החדש ולמעט סעיף השפה שממנו מסתייגת סיעת
יהדות התורה. במהלך ההצבעות קיבלה הוועדה את הסתייגותו של ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". אתמול הצביעה הוועדה על הסתייגותו אך בשל טענות להצבעה לא תקינה נערכה הצבעה חוזרת.
היו"ר ח"כ
אמיר אוחנה (הליכוד) פתח את מרתון הדיונים על החוק: "בשעה טובה יש לנו נוסח חדש" והקריא את סעיף "התיישבות יהודית": "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על-מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". בהתייחסו לסעיף השפה ציטט מדברי ז'בוטינסקי: "כשמעמידים את תביעת הערבים לעומת תביעת היהודים להינצל כאילו משווים את תביעתו של בעל תאבון לגווע ברעב". האבות המייסדים של ישראל באו לכונן את המדינה היחידה שלא הייתה לעם היהודי, המדינה היהודית. אילו הערבים היו כותבים את זה הם היו קובעים שתי שפות רשמיות?"
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה): "הסבים שלי עלו לפני 130 שנה לארץ ודווקא עברית שלא הייתה שפת הקודש הייתה לצנינים בעיניהם. סבי וסבתי דיברו ערבית שוטפת והם לא ראו סתירה בין יישוב ארץ ישראל לבין השפה הערבית. הם חיו דלת ליד דלת בשלום וללא שפיכות דמים וזו השאיפה שלנו. הם לא ראו צורך להדגיש את עליונותנו דרך השפה. לא על זה צריכה להתבסס המדינה אלא על ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל".
ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "הסעיף המעשי ביותר בהצעת החוק הוא ביטול מעמד השפה הערבית. זה סעיף עוין. מה מפריע ליוזמי החוק שמעמדה יישאר כפי שהוא. הרי למרות שיש שתי שפות רשמיות היום ידוע שמעמד השפה העברית הוא המוביל. מה מניע אתכם להכניס שתי אצבעות בין לציבור הערבי ולחלק מהציבור היהודי שרואה בזה פרובוקציה לשמה. העברתי מסר חד-משמעי לחברי הוועדה מקלב ו
בן-צור שהצבעתם בנושא ביטול מעמד השפה הערבית הוא מעשה חמור ביותר ואני לא יכול להבין למה ח"כים חרדים יצטרפו למעשה עוין כזה. ביקשתי מהם שיצביעו אתנו נגד ביטול הסעיף".
סעיף 7 החדש: "תפיסה שאומרת בצורה גלויה העדפה גזעית" ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד): "החוק הזה הוא גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית. משך 70 שנה היה לנו העמוד שלפני המחנה- מגילת העצמאות והיום אנחנו מפנים לה עורף. זה שלא מוסיפים את ה"דמוקרטית" ואת ערכי השוויון ברור שניתן לפעול בניגוד להם".
ח"כ
קארין אלהרר (יש עתיד) שאלה את המשנה ליועמ"ש: "במידה וחלילה יחוקק חוק היסוד הזה שמעמדו הנורמטיבי גבוה יותר, מה יהיה מעמדה של מגילת העצמאות בבואו של בית המשפט העליון לפרש חוק שיבוא אליו, במיוחד נוכח האמירה שפיתוח הארץ הוא פיתוח יהודי בלבד. אל לנו להתעלם מכך ש-20% מהאזרחים אינם כאלה".
ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני): "פורסם שמגייסים מילואים לעבות את ההגנה של ישראל. איך אתם מצליחים להביא שוב ושוב חוקים שביום מחלקים את העם ובלילה מחלקים צווי 8. אתם לוקחים חוקים במחלוקת ושותלים בהם סעיפים שהם בהסכמה וגורמים לנו להצביע נגדם בגלל המכלול של החוק ואני מוצא עצמי מצביע נגד סעיף שאני יכול להיות שותף לו".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "נוסח הסעיף החדש יותר מסוכן מקודמו. סעיף 7 המקורי הועתק מדרום אפריקה והוא חוק של הפרדה גזעית ביישנית - נפרדים אך שווים. במקומה עכשיו הובאה תפיסה שאומרת בצורה גלויה העדפה גזעית. יש אזרחים סוג א' ומעכשיו באופן פורמלי חוקתי אזרחים סוג ב'".
ח"כ
יואל חסון (המחנה הציוני): "ח"כ דיכטר מתגאה כל הזמן שחתמתי על החוק המקורי. מה שהוא לא מספר זה שכשהצעתו הוצגה בסיעת קדימה שהיה שייך אליה,
ציפי לבני הטילה עליו וטו והוא לא קודם. מה שמדהים אותי זה שדיכטר שאני מעריך אותו מאוד מוכן להיות כלי שרת בידי מי שרוצים לקדם מדינה הלכה שאין לה שום רוב. כמה חודשים אחרי שעשית את החוק הזה עברת לנתניהו, היית סוס טרויאני והחוק הזה סלל לך את הדרך לליכוד. זה היה כרטיס הכניסה שלך".
ח"כ
אבי דיכטר (הליכוד) השיב לו: ה"זיקית מתקנאה בך". לאחר מכן הוסיף- "מה צריך לקרות כדי שהאופוזיציה תקבל את המשפט "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי". מה צריך עוד להוריד ולכופף כדי שתקבלו את זה? כדי להעביר חוק ב-61 צריך לעשות פשרות כדי להעביר בקונצנזוס רחב. אנחנו לא אטומים לביקורת וכשנשיא המדינה אומר מה שאומר, כשהיועמ"ש אומר את דברו ועולים רחשים שונים, מתוך אחריות לאומית ומתוך רצון להרחיב את בסיס התמיכה עשינו את התיקון שהוא נכון וראוי".
ח"כ
מיכאל מלכיאלי (
ש"ס): "כדאי להביא לביטוי את האפשרות להקים קהילות נפרדות והיה ראוי להשאיר את הנוסח הקודם".
ח"כ
מיכל רוזין (מרצ): "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" כך נכתב במגילת העצמאות. למה צריך לשנות את זה. האם המצב מקום המדינה אינו פיתוח התיישבות יהודית? לא התיישבנו והפרחנו את השממה? אתם מתנהגים כמו מיעוט נרדף שלא בונה ערים ויישובים וצריך להגן על עצמו בחוק יסוד".
ח"כ
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "הרוב מתנהג בעריצות שלא ראינו כמותה. נוסח סעיף ההתיישבות הבהיל אותי, כי אם עד עכשיו זה לא היה ערך, לאן נגיע? עוד יוציאו אותנו מהבתים שלנו בשם הערך העליון הזה. אפילו אלו שהתיישבו לפני קום המדינה בכפרים שלהם לא הכירו בהם, אז את מי מסבנים?"
ח"כ
יוסף ג'בארין (הרשימה המושתפת): "אני מקווה שהיועמ"ש ל
ממשלה לא יגן על הסעיף החדש. הנוסח הקודם אמר נפרדים אבל שווים ועכשיו אמרתם את הדברים בלי בושה ובלי לעטוף. מה זה התיישבות יהודית במדינה ש-20% מאזרחיה הם ערבים? זה אומר התיישבות בלי ערבים. תקראו את הגדרת האפרטהייד סעיף 7 עונה עליה".
ח"כ
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "אם היה חופש הצבעה נראה שהחוק לא היה עובר. לא ראיתי מישהו שמתלהב ממנו. "המדינה"- על איזו מדינה מדובר? על איזה גבולות? המשמעות היחידה היא שמדובר על התנחלות. זה אומר שאתם תנועה קולוניאליסטית. זו פעולה בניגוד לחוק הבינ"ל. אתם דורסים אותנו בברוטליות. זה סעיף גזעני כאילו אין ערבים ופלשתינים בארץ אלא רק יהודים".
ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד): "אני חיה בשלום עם סעיף 7 החדש אבל אני לא רוצה שערבים יחיו בצריפים או אחד על השני. כעם ומדינה אנחנו לא יכולים שלא לחוקק שנדאג לאחרים לחיים ב
כבוד. יש לנו אינטרס פוליטי שזה לא יתפוצץ עלינו. אתם מתהדרים בדמוקרטיה הנאורה במזה"ת אז מה נלמד את ילדנו בשיעורי אזרחות".
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו): הודיע כי הוא מסיר את כל ההסתייגויות לחוק לאור הנוסח החדש אך ביקש להוסיף הסתייגות לסעיף 7- את המילים "בארץ ישראל".
ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "לא סתם דרשנו מהרגע הראשון את האיזון בין יהודית לדמוקרטית והחוק הזה הוא חלק ממכלול חוקתי. אחת הדרישות היו שהיהודית לא תגבר על הדמוקרטית אלא תעמוד לצידה. בנוסף, עידוד עלייה והתיישבות יהודית אינם אפליה כל עוד אינן פוגעות בזכויות הפרט. סעיף השפה הוא אצבע בעין לציבור הערבי. זה סעיף פוליטי פופוליסטי אבל הוא לא יפגע בכלום בשפה הערבית. תמכנו בו כחלק מההסכמות הקואליציוניות כי אין לו שום משמעות. מדינת היהודים תקיים שוויון מלא לכל האזרחים החוק הזה לא משנה את זה".
"לפרשנות שלו אין שום משמעות. אני המחוקק". במהלך הדיון נרשמו חילופי דברים קשים בין המשנה ליועמ"ש הממשלה לח"כ סמוטריץ'. המשנה ליועמ"ש הממשלה עו"ד
רז נזרי: "סעיף 1 לחוק היסוד מדבר על הזכות להגדרה עצמית לעם היהודי. כשטענתם ש"התיישבות יהודית" משמעה אין ערבים זה אינו נכון. יש הבחנה בין זכויות קולקטיב לאומיות לבין זכויות פרט. זכות לאומית בארץ הזו היא זכות ייחודית רק לעם היהודי. לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל. חייב להיות שוויון. זה גוזר את ההתנגדות התקיפה לסעיף 7ב בנוסחו הקודם שאמר שאין שוויון ברמת הפרט כי יכול היה להיות יישוב יהודי שערבי לא יכול להיכנס אליו. גם בנוסח החדש יש מורכבויות. הנוסח הנוכחי לא מאפשר את מה שח"כ סמוטריץ' רצה אך הוא גם לא מאשש את חששות האופוזיציה. יש פה הצהרה של התיישבות יהודית כערך לאומי. זה לא מאפשר לצורך העניין להגיד שיהודי שיעבור לצפון יקבל תמריץ וערבי שיעשה זאת לא יקבל. זה לא יאפשר שרק יהודי יוכל לגור באותה התיישבות יהודית אך זה כן נותן משמעות שלהתיישבות יהודית יש ערך. אם עושים מבני ציבור של בתי כנסת ולא מסגדים ברור שזה מיועד לציבור היהודי. אך עדיין זה לא אומר שיהיה אסור לאזרח ערבי לקנות דירה בעיר שתוקם. זה כן נותן אפשרות של עידוד ערים שמאוכלסות בהתיישבות יהודית. עיקרון השוויון שמונע בעינינו את האבחנה בין הלאום הערבי ליהודי בפרט יישמר, אך החוק הזה כן נותן משקל לזכויות הקולקטיביות היהודיות. לו אני מחוקק הייתי מכניס את זכות השוויון אך בכל מקרה אנחנו חייבים לפרש את הדברים שכן קיימים לפי זכות השוויון".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' התפרץ לדבריו: "מה נפקא מינה? זה אומר כלום ושום דבר. לפרשנות שלו אין שום משמעות. אני המחוקק. הוא לא פרשן מוסמך, הוא כלום. זה לא מה שהקואליציה התכוונה".
לאחר שחברי ועדה דרשו את התנצלותו על הביטוי "כלום" התנצל מעומק ליבו והמשנה נזרי קיבל התנצלותו. ח"כ פולקמן: "לסמוטריץ' אין סמכות לדבר בשם הקואליציה".
המשנה ליועמ"ש נזרי התייחס לשאלות של ח"כ פורר ושל ח"כ
רחל עזריה (כולנו) לגבי הסתייגותו של ח"כ סמוטריץ' שאושרה והוסיפה את המילה "דתית": " הסעיף הזה דתי במובן של לאום אנחנו לא מפרשים את זה כדין דתי עברי אלא במובן שאתה בן דת כזו. לא משנה אם אתה יהודי חילוני רפורמי או קונסרבטיבי. אני לא יכול להגיד שאין שום חשש. יכולים להיות שופטים שיתנו פרשנות כזו או אחרת אך לא נכון לראות את זה כדין דתי. זה דבר המופיע במגילת העצמאות בסעיף הראשון".
בהתייחסו להסתייגות של ח"כ פורר שביקש להוסיף את "בארץ ישראל" לעידוד ההתיישבות היהודית אמר נזרי: "אנחנו מתנגדים להוספת "בארץ ישראל" בין השאר בגלל ההשלכות הבינלאומיות שיש לכך שהובאו בפני הדרג המדיני".
לבקשת הח"כים בן-צור ומקלב תוקן נוסח סעיף ימי השבתון והמנוחה.
ח"כ יואב בן צור (ש"ס): ביקש להוסיף בסעיף 10 על מועדי המנוחה "שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה" כי "בהם תוקנה זכות ל'יום ימי מנוחה" ואמר כי - "אם לא תאושר תוספת זו נשקול את הצבעתנו".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף לדבריו: "ברגע שהפכתם את הסעיף השפה כך שהשפה הערבית תהיה בחוק או על פיו, הפירוש הוא שזה פוגע בסעיף 10 שחייב להיות מנוסח אותו דבר, כלומר שאפשר יהיה לפגוע בחקיקת עזר. מעבר לכך, אם הזכות למי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה, הזכות צריכה להיות גם למי שהוא יהודי. אם זה לא יתוקן לא נוכל להצביע".
היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי אמר כי אכן נוצרה דיס הרמוניה בחקיקה וכי הנוסח יתוקן.
