מליאת הכנסת אישרה (יום ה', 19.7.18) את הצעת חוק הלאום בקריאה שנייה ושלישית. 62 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-55 חברי כנסת התנגדו לה.
ההצבעה הסופית על החוק החלה בשעה 1:00 אחר חצות, לאחר דיון ממושך שהחל בשעה 3:30 אחר-הצהריים. אולם גם היא נמשכה זמן רב מאוד בשל ההסתייגויות הרבות שהוגשו להצעת החוק ואשר נפלו כולן אל מול התנגדות הקואליציה. מיד לאחר אישור החוק קמו חברי הכנסת הערבים מן הרשימה המשותפת וקרעו בהפגנתיות את דפי החוק. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הוציא אותם מן המליאה.
השלב הבא צפוי להיות עתירות לבג"ץ, שיוגשו ללא ספק כבר בימים הקרובים, נגד החוק בכללותו ונגד סעיפים ספציפיים בו. בהתחשב בפגרת בתי המשפט שהחלה השבוע, עתירות אלו יידונו כנראה רק לקראת סוף השנה, קרוב לוודאי - בהרכב מורחב בראשותה של הנשיאה,
אסתר חיות. יהיה זה הנושא הנפיץ ביותר שהונח מזה שנים לפתחו של בית המשפט העליון, במיוחד בנוגע ליחסים שבינו לבין הכנסת והממשלה, ובממשק שבין "מדינה יהודית" לבין "מדינה דמוקרטית".
חוק הלאום קובע בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את סמלי המדינה, את השפה הרשמית - העברית, את ירושלים כבירת ישראל ואת מעמד השבת ומועדי ישראל.
מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת, לפיו ניתן להתיר קיום יישובים על בסיס דתי ולאומי, ובמקומו נאמר: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על-מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". כמו-כן, נוספה המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד, לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.
יוזם חוק הלאום, ח"כ
אבי דיכטר (
הליכוד), טען בנאומו במליאה כי בניגוד ל"כמות הדיסאינפורמציה והפייק ניוז שנשפכו כמים", חוק היסוד אינו פוגע בתרבויות המיעוטים החיים בישראל, אינו פוגע בימי השבתון והחגים שלהם ובוודאי שלא פוגע בשפה הערבית, שהיא שפת אם נשמרת ל-1.5 מיליון מאזרחי המדינה. "כל תילי התלים שנכתבו על כך שהחוק הזה מבטל את השפה הערבית בשקר יסודם ונועדו להתסיס לחינם את דובריה", אמר.
דיכטר הוסיף: "מאז שהתחלתי לקדם את החוק, נאמר לי שהוא מובן מאליו אבל אי-אפשר היה להחמיץ את הדברים של הרשימה המשותפת 'אנחנו ננצח – היינו לפניכם ונהיה כאן אחריכם'. החוק הזה הוא התשובה החדה למי שחושב כך. כל שתוכלו לעשות, זה להיות כשוויון מיעוטים ולא כשוויון לאומי. שום מיעוט לא יוכל להכריז ולשנות את סמלי המדינה".
ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אמר: "ישראל היא מדינת הלאום של העם יהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה, ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך. ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההמנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזהו הדגל שלנו".
ח"כ
בני בגין (הליכוד) מתח ביקורת על חקיקת חוק הלאום שמקדמת מפלגתו. "זו אינה ההחלטה שציפיתי לה מהליכוד". עוד ציטט את אביו, ראש הממשלה לשעבר
מנחם בגין, שהבחין בין לאומיות לבין לאומנות. "לאומיות יסודה באהבה: אהבת העם, המולדת, תרבות העם ומסורתו. לעומת זאת, שורשה של הלאומנות בשנאה. בשנאת הזר והשונה", טען.
