המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
חנן מלצר, דחה (יום ד', 25.7.18) עתירה של פעילי שמאל נגד מכירת אימונים לצבאות זרים בידי צה"ל באמצעות משרד הביטחון.
עו"ד איתי מק (שגם ייצג את העותרים), מיכל הרמתי, סהר ורדי, איה גבריאלי ואור בן-דודו טענו, כי מכירת האימונים חורגת ממטרותיו של צה"ל ועוקפת את הוראות הפיקוח על הייצוא הביטחוני. עוד טענו, כי יש להסדיר בחקיקה את מכירת האימונים וכי עצם קיומם לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
מלצר אומר, כי ישנם שני מקורות חוקיים המאפשרים למכור אימונים לצבאות זרים: חוק יסוד הצבא ופקודת סדרי השלטון והמשפט. מכירת אימונים לצבאות זרים משרתת תכליות ביטחוניות-לאומיות, ולפיכך היא מותרת על-פי חוקים אלו. היא מהווה חלק מיחסי גומלין צבאיים, המסייעים בשיפור המוכנות של צה"ל; היא חלק בלתי נפרד ממארג היחסים הבינלאומיים של ישראל; והיא מקדמת את עמדותיה של ישראל מול אותן מדינות.
מלצר דוחה את הגישה הצרה הסבורה, כי יעדיו של צה"ל צריכים להיות ביטחוניים בלבד. לדעתו, קריאה נכונה של חוק יסוד הצבא מובילה למסקנה, כי "יש מקום להרחבת מטרות הצבא מעבר לתחום הגנת המדינה במובן הצר". כך למשל עוסק צה"ל בפעולות חילוץ של אזרחים בישראל ובחו"ל, בחינוך טרום-צבאי ואפילו בגיור.
עוד קובע מלצר, כי מכירת האימונים אינה עוקפת את חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני - גם משום שהוא אינו חל על המדינה (כפי שנקבע בו במפורש) וגם משום שהם מבוצעים בתיאום עם משרד הביטחון ומוצגים לדרג המדיני. אין מקום לעגן אותם בחקיקה ראשית, משום שאינם נערכים למטרות רווח (בניגוד לטענת העותרים). השופטים
עוזי פוגלמן ו
דוד מינץ הסכימו עם מלצר. את המדינה ייצג עו"ד אבינעם סגל-אלעד.
