"אילו הציבור היה נחשף יותר לסיפורי החיים של השופטים, היה רואה שמדובר בפסיפס מרהיב המשקף את הסיפור הישראלי כולו" – אומרת (יום ה', 2.8.18) נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, בטקס הפרידה מהשופט
אורי שהם. בשבוע הבא יושבע במקומו פרופ'
אלכס שטיין.
שהם סיים שש שנות כהונה בבית המשפט העליון, אחרי עשר שנים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ו-28 שנים במערכת השיפוט הצבאית (כולל תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי). חיות עמדה על מומחיותו הבולטת של שהם בתחום הפלילי, וציינה את דקדוקו הרב בפרטים כך שלא תיוותר אבן שלא נהפכה. שהם יתמנה בסוף השנה לנציב תלונות הציבור על שופטים.
שרת המשפטים,
איילת שקד, עמדה על הרקע הציוני שספג שהם בבית הוריו בעירק ואחרי עלותם ארצה. היא ציינה את האיומים על חייו של שהם, כאשר כיהן כשופט מחוזי בתל אביב וישב בתיקיהם של אנשי ארגוני פשע, ואמרה שקיים את דבריו של משה רבינו: "לא תגורו מפני איש". בהתייחס לפסק דינו האחרון של שהם, בו פסל הודאה בשל מניעת זכות היוועצות, הזכירה שקד את הצעות החוק שלה לעיגון זכות ההיוועצות ולפסילת הודאות שהוצאו שלא כדין.
שהם קרא לתת מעמד מיוחד ועדיפות לאומית לנושא החינוך, לצידו של הביטחון, תוך שימת דגש על חינוך לערכים, זכויות אדם ושוויון. לדבריו, יש לדאוג למעמד המורים ("ולא רק משום שבתי אפרת היא מורה") ולהבטיח שהתלמידים יקבלו ידע לא רק במדעים המדויקים אלא גם בערכים. הוא גם הזכיר בהסכמה את דבריו של השופט
חיים כהן, לפיה התכונה החשובה ביותר הדרושה ביותר לשופט היא אומץ. לדבריו, העצמאות השיפוטית ועצמאות המחשבה הן הערובה לקיומה של מערכת משפט מקצועית. "יש לשמור מכל משמר על עצמאותו של בית משפט זה. אין בדברַי כדי לחסום ביקורת, חריפה ככל שתהיה, על פסקי דין אלו או אחרים - אך לא בפגיעה אישית בשופט זה או אחר. יש להעדיף תמיד את דרך ההידברות בין כל רשויות המדינה".
