על-פי דוח הניטור השנתי של ים-סוף, שהוציא המשרד להגנת הסביבה, הרי ששונית האלמוגים באילת, הצפונית ביותר בעולם, הולכת וגדלה. כותבי הדוח מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת הדגישו כי יש להציב את ההגנה על השונית בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח במפרץ אילת, על-מנת לשמור עליה לדורות הבאים.
בין הממצאים:
- מצב שונית האלמוגים: בניגוד לשוניות אחרות בעולם, מניתוח סטטיסטי רב שנתי מתקדם נמצאה מגמת עלייה של כחצי אחוז בשנה בכיסוי החי בכלל האתרים.
- תמותת מאות הדגים בקיץ שעבר נבעה מעליה מהירה בטמפרטורת המים שגרמה להתפרצות חיידק פאתוגן מסוג סטרפטוקוק. חיידק זה התגלה לראשונה בדגים מכלובי הדגים בשנת 1996.
- טפילי דגים: אף בניטור 2017 נמצאו טפילים שמקורם בכלובים, שנים לאחר הוצאתם. ממצא זה מראה את אחת הסכנות הטמונות בקיום חקלאות ימית במפרץ אילת. יש לקחת נתון זה בחשבון במסגרת התוכנית להקמה של פארק תעשיית חקלאות ימית באילת.
- טמפרטורת המים: נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים. במקביל, נמדדת עלייה מתמשכת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988, בקצב שנתי ממוצע של כ 0.036 מעלות צלזיוס.
בין ההמלצות של מחברי הדוח, ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת:
- לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בשונית, לרבות פיתוח מואץ בחופים והזרמה של נוטריינטים לים (חנקן וזרחן).
- הכרזת שמורת טבע ימית בחוף הצפוני במטרה להגן על מרבדי עשבי הים שם.
- לאסור כליל דייג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ ולפעול להגנתם מפני פגעים נוספים. כמו-כן, יש להקפיד על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים לאורך חופי אילת ובפרט בקרבת השונית.
בעקבות הדוח, ממליצים מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שלמה כץ ומנהלת תחום בכיר מדע ומחקר ד"ר ארנה מצנר:
- המשך תוכנית הניטור הלאומית במתכונת הנוכחית, בעיקר לאור התקדמות פרויקט תעלת הימים - זאת, עקב חשיבות הניטור הלאומי כמקור מידע חיוני לתכנון ולניהול שוטף של הפרויקט.
- קידום נוהל לאירוע חרום של תמותת דגים בעקבות האירוע החריג בקיץ שעבר.
- מציאת מתווך ניטרלי עקב הקפאת שיתוף הפעולה בין המעבדה הימית הירדנית בעקבה עם המכון הבין-אוניברסיטאי באילת. זאת, לצורך קידום ניטור תחנה (B) הממוקמת בעומק הים, מעבר לגבול.
