צוות ארכיאולוגים ישראלים, ליטאיים, ואמריקניים חשף בחודש האחרון חלק מבימת בית הכנסת הגדול של וילנה, אשר נשרף בשואה ונחרב לפני 63 שנה. בימת בית הכנסת התגלתה מתחת לרצפות בית ספר, אשר נבנה בשנות ה-50 של המאה ה-20. בימה מרשימה זו, אשר מתוארת בתמונות מהתקופה, הייתה מבנה דו קומתי הדור שנבנה במאה ה-18, באמצעות תרומה מנדבן יהודי שנודע בשם היסו"ד. הבימה, אשר ממנה הוקראה התורה לקהילת וילנה המפוארת במשך 300 שנים עד שנחרבה, נתמכה על-ידי 12 עמודים מפוארים דמויי שיש. בחפירה נמצאו שברים של עמודים אלו. כמו-כן, נחשף כעת לראשונה הקיר החיצוני המאסיבי של בית הכנסת הגדול, וכן חלקים גדולים מקירות בית המרחץ ומקווה הגברים שקושט באריחים צבעוניים. זוהי עונת החפירה השלישית של צוות רשות העתיקות, אגודת מורשת התרבות הליטאית, קרן רצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא בבית הכנסת הגדול בווילנה ובשולוהוף (חצר בית הכנסת). בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן במרכז קהילתי גדול. זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת. שם פעלו בתי המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. לאחר מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בשואה, נבזז ונשרף המקום הקדוש ליהודי ליטא על-ידי הנאצים, שרידיו נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטין ראקאס מאגודת מורשת התרבות הליטאית, "גילוי קירות הבימה והמקווה מעיד על הפוטנציאל הטמון בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה והשולהוף בעתיד לציבור המקומי והבינלאומי". העבודה נערכה בעזרת זנונס באובוניס (אגודת מורשת התרבות הליטאית); פרופ' ריצ'רד פרוינד (אוניברסיטת הרטפורד); פרופ' הארי ג'ול (אוניברסיטת ויסקונסין, או קלייר) ופרופ' פיליפ רדר (אוניברסיטת דוקין).