ישראל אינה המדינה היחידה בה מתקיים ויכוח ציבורי בדבר פתיחת עסקים בשבת, אך בעוד שביתר העולם הנימוקים לסגירה הם בעיקר סוציאליים ופחות דתיים, בישראל הנימוקים הם גם סוציאליים וגם דתיים.
סקירה משווה שערכה הלשכה המשפטית בכנסת, ניסתה לבחון את ההבדלים בין המדינות ומצאה כי השוני ביניהן כל כך רב עד כדי שוני מהותי בין מחוזות במדינות שונות, לעומת מדינות בהן יש חוקים אחידים לכולם בנושאי עבודה ומנוחה.
מן הסקירה עולה כי אין מקום להשוואה אמיתית בין ישראל לשאר המדינות, הן בשל היותה מדינה קטנה, בעלת ערכים אחרים ושיטת ממשל שונה ביחס שבין שלטון המרכזי לשלטון המקומי.
הסקירה מפורטת מאוד ומציגה מודלים רבים לאיסורים או להיתרים בדבר עבודה במנוחה השבועית, תוך הבדלים ניכרים בין מדינות שמרניות למדינות ליברליות. בחלק מן המדינות בתי המשפט והמחוקקים מהדקים את הרצועה על מסחר ביום השבתון ובאחרות משחררים את הרסן, לפעמים תוך התנגשות בין הרשויות. כך שישראל בעניין זה אינה לבד.
חלק מהנורמות המוצעות לאכיפה/להגבלה אינן קיימות בישראל. כך למשל, בניו-ג'רזי, ארה"ב במקומות בהם יש איסור הוא חל לא רק על המעסיק אלא על כל אדם, חברה, שותפות, חבר בני אדם אחר או אישיות משפטית אחרת, והאחריות תחול באופן אישי על המנהלים, בעלי התפקידים והעובדים. כמו-כן, קיימים בה איסורי מכירה בקטגוריות שונות של מוצרים, כך שייתכן מצב בו חנות שתישאר פתוחה תורשה למכור רק מוצרים אלה ולא אחרים.
בניו סאות' ווילס, אוסטרליה נקבע היתר לפתיחה של חנויות בנסיבות יוצאות דופן וכן שקיים אינטרס ציבורי להשאיר אותן פתוחות. בקבלת החלטה על מתן פטור, נקבע כי יש להתחשב בנושאים שונים בהם: טבעה של החנות וסוג המוצרים הנמכרים בה; ההשפעה על הכלכלה המקומית, התיירות, עסקים קטנים ועסקים אחרים באותו האזור; וההשפעה על העובדים המועסקים בחנות.
החוק שם קובע כי אחת מהנסיבות הבאות עשויה לשמש כראיה לכך שחנות לא הייתה סגורה במהלך אחד מהמועדים האסורים למסחר, גם אם הדבר בוצע על-ידי אדם שהתנדב לעשות זאת. בהתקיים אחת מהנסיבות הללו ייחשבו החנות ובעליה כמי שהפרו את החוק ויהיו צפויים לקנסות: החנות פתוחה וניתן להיכנס אליה; בחנות נערכה ספירת מלאי של הסחורה המוצעת למכירה.
בקווינסלנד שבאוסטרליה אף נקבע איסור על פרסום פעילות של מסחר מחוץ לשעות המסחר המותרות בחוק.
וגם בני עמנו בגולה הצליחו להשפיע על החקיקה הזרה. בבריטניה למשל, חנויות בבעלות של יהודים יכולות להישאר פתוחות בימי ראשון בתנאי שהגישו לרשות המקומית הצהרה בדבר יהדותם ובדבר כוונתם לסגור את החנות בשבתות, בצירוף אישור מטעם הקהילה היהודית אליה הם משתייכים. במקומות אחרים מותר ליהודים לפתוח ובלבד שהדבר לא יהווה הפרעה לשכניהם הגויים.
