שופט בית המשפט העליון הנכנס,
אלכס שטיין, אומר שעל מוסדות המדינה לפעול כל אחד בתחומו ולכבד את תחומיהם של יתר המוסדות. הוא דיבר (יום ה', 9.8.18) בטקס השבעתו במשכן הנשיא.
שטיין התייחס לדברי התלמוד ולפיהם "טוב שברופאים לגיהנום" ולהסברו של המהרש"א, ולפיו מי שסבור שהוא הטוב שברופאים - לא יתייעץ באחרים ולא יקבל ביקורת, ולכן בסופו של דבר יגיע לגיהנום. הדברים נכונים לגבי כל מי שמקבל החלטות הרות גורל, החייבים להתחשב בכל דעה מושכלת ולחלק את הסמכויות בהתאם למומחיותם - הוסיף שטיין. "בעל שררה צריך לפעול כשווה בין טובים, לפעול בד' אמותיו של מומחיותו ולכבד את מומחיותם של אחרים", אמר שטיין. "עיקרון זה חל גם על מוסדות המדינה, שחייבים לשמור על גבולות הסמכות שהעם הריבון התווה עבורם".
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר: "שטיין הוא עילוי משפטי במלוא מובן המילה; על כך יש ראיות למכביר, שלא הועלמו ולא יועלמו. הוא בעל חשיבה מקורית ייחודית, על שמו רשומים חידושים ומודלים. הוא התפלמס עם טובי החוקרים בעולם וזכה להסכמות ולפלוגתאות עם הטובים ביותר. הדברים שתכתוב מעתה לא ייכנסו לכתבי עת משפטיים, יהיו בעלי השפעה מכרעת על כולנו.
"נשמת אפה של כל דמוקרטיה היא הפרדת רשויות ללא זליגה ביניהן, אך למרות זאת אנחנו נקלעים פעם אחר פעם למחלוקות ביניהן. הרשות השופטת חייבת לזכור שהיא יונקת את כוחה מהעם דרך מהכנסת. ואילו המחוקקים חייבים לכבד את עצמאותה ואי-תלותה של הרשות המחוקקת, ולזכור שחוק אינו יכול לסתור חוק אחר.
"הדרך היחידה לשמור על גבולות הגזרה של כל רשות היא הסדרה. הדרך הנכונה היא לפתוח במלחמה בין הרשויות, אלא להסדיר את היחסים בחוק יסוד החקיקה. זהו חוק יסוד מחויב המציאות", שב ואמר ריבלין. "חשוב לא פחות היא לקדם את חקיקתו רק בדרך המכבדת את הרשויות, בדרך של שיח שאינה קלה אך מחויבת המציאות".
נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, כינתה גם היא את שטיין בשם "עילוי". היא התייחסה לטענות לפיהן עדיף היה למנות איש אקדמיה המתגורר בישראל וציינה, כי דווקא בכירי האקדמיה הישראלית אשר פה אחד אמרו שאין ראוי ממנו, והציגו בפני הוועדה לבחירת שופטים חוות דעת יוצאות דופן על יכולתו המשפטית ועל אישיותו של שטיין.
עוד התייחסה חיות לנסיונות לתייג את שטיין ואת דעותיו הפוליטיות ואמרה: "טעות היא לנסות לתייג או לנכס את שופטי ישראל בענייני שפיטה למחנה כזה או אחר". לדבריה, כל שופטי ישראל מחויבים לאתוס המשפטי וכמותם גם שטיין. חיות ציטטה מדברים מרגשים - כלשונה - שכתב שטיין לוועדה: "כמי שגדל כיהודי בבריה"מ אני יודע אפליה מהי ומהו ערך השוויון. כמי שחווה סכנת חיים, אני מאמין שחיי האם הם ערך עליון שעליו יש להגן בכל מחיר. בהיותי אב לבן עם צרכים מיוחדים למדתי כמה חשוב להבין, לקבל ולכבד את האחרת והאחר".
חיות התחברה לדבריו האחרונים של ריבלין כאשר אמרה: "השיח שבו אני מבקשת להתמיד ולדבוק הוא שיח מכבד, ממלכתי ומאחד. בעיני מכובדים בכך כל מי שממלאים תפקיד ברשויות השלטון וזאת בהיותנו משרתי הציבור ונאמניו". היא יצאה נגד "ההתדרדרות הנמשכת של השיח הציבור והשימוש בטרמינולוגיות מטרידות הלקוחות מתחומים של אסונות טבע ועימותים עוינים".
שרת המשפטים,
איילת שקד, אמרה שמינויו של שטיין הוא החזרת מוחות יהודיים לישראל. "הוא לא עוד חוקר; הוא מומחה ענק ופורץ דרך", אמרה. שקד הזכירה את רפורמת המשפט ההוגן שיזמה וציטטה את כתיבתו של שטיין בנושא זה, כאשר קיבע את זכות השתיקה על-פי תורת המשחקים. היא הביעה את בטחונה ששטיין יהווה שחקן חיזוק משמעותי בביצור זכויות האדם של החשודים.
עוד אמרה שקד, כי שטיין הוא חדשן שאינו מקבל שום דבר כמובן מאליו, אלא מנתח כל נושא בצורה עצמאית ומקורית. לדעתה, יש מקום לאתגר את הנחות היסוד של הפסיקה, שכן "שמרנות אין משמעותה קפיאה על השמרים, אלא דווקא היא מחייב לעיתים לבחון את הדרך שבה פסענו עד היום". לדעתה, אין מקום לדון בבחירת שופטי בית המשפט העליון בלא לדון במטענם הערכי, שכן הוא הפך להיות חלק מהשיח הציבורי. שקד אומרת, כי כיום בית המשפט העליון מגוון יותר לאחר ש-40% משופטיו מונו בשנים האחרונות.
