הגידול העצום בתיקי פשיטת הרגל (60% מהתיקים האזרחיים בבתי המשפט המחוזיים) נובע הן מהקלות הבלתי-נסבלת של מתן אשראי בנקאי והן מהקלות הדומה של הכניסה להליך - אומרת כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי. היא דיברה (יום ב', 13.8.18) בערב עיון במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
יעקבי הרחיבה את הדיבור על הכשלים בהליך פשיטת הרגל: "ההליך לא צריך להימשך לנצח, אבל לא צריך להקל ראש במאפיינים של מי שנכנסים היום. כאשר חייב יוצר חובות ב-2017 ובתחילת 2018 מבקש פשיטת רגל - התשובה צריכה להיות: סטופ. לא צריך לצאת מתוך הנחה שמספיק לשלם 15% מהחובות ולקבל הפטר; חוסר הנכונות לשלם יותר מלמד על אובדן הבושה ועל זה צריך לשלם. צריך לקבוע הסדרים יותר ארוכים ולא להסתפק ב-36 חודשים.
"הבעיה היא ששמים את כל החייבים באותו סל. יש כאלה שהם באמת דלת העם ונסיבות החיים הובילו אותם להסתבכות. החשש שלי הוא שנאבד את הרגישות ונשכח שיש חייבים שבשבילם 100 שקל לחודש לקופה - זה להוציא אוכל מפי הילדים. מצד שני, לא צריך להסכים עם תופעות של כאלה שנכנסים לתהליך ועורכי דין כאלה ואחרים מבטיחים להם שיתנקו מהחובות".
יעקבי גילתה, כי האגף בראשותה בוחן דרכים להגדיל את היקף הידע על החייבים. בין היתר, נבחנה השבוע מערכת המשמשת זרועות מודיעין ומזהה קשרים בין אנשים על-פי הרשתות החברתיות. האגף כבר הגיע להסדר עם רשות המיסים ומקבל מידע על עסקות בנדל"ן שעושים חייבים. "אנחנו משקיעים המון מאמצים בממשקים הללו. נרדמנו הרבה שנים בתחום הזה ולא הבנו את גודל השינוי", הודתה יעקבי.
לדעת יעקבי, אגף הכנ"ר טרם מיצה את יכולותיו לאתר מתחזים. היא סיפרה, כי לאחרונה הועבר לעיונה מכתבו של חייב שטען נגד ביטול ההליך בעניינו והיא כמעט וביקשה לזמן אותו לפגישה איתה. "אבל משהו בתחושת הבטן הפריע לי. ביקשתי את התיק וראיתי שבשנת 2004 היה לו עסק, הוא התגרש ואמר שהעסק עבר לאשתו. הייתה כבר אז הרגשה שמדובר בגירושין פיקטיביים. התקשרתי לאותו עסק וביקשתי לדבר איתו. המזכירה אמרה שהוא איננו. שאלתי אם אני יכולה להשיג אותו בנייד, במספר שהופיע במכתב שלו, והיא אמרה שכן". המסקנה: אותו חייב אכן ניסה להוליך שולל את המערכת והסתיר שהוא עובד בעסק שהיה (ואולי עודנו) שייך לו.
את רוב דבריה ייחדה יעקבי לחוק חדלות הפרעון החדש, שייכנס לתוקפו בספטמבר 2019. "יש הרבה ספקנות לגבי היכולת שלנו לעמוד במשימה. אני שמחה על הספקנות הזאת, כי נוכל להפתיע", העירה. לדבריה, במסגרת ההכנות לחוק מתגלים נתונים מעניינים, ובין היתר התברר ש-40% מהתיקים מבוטלים ללא הפטר וללא הסדר. "בדקנו מדוע וראינו שיש בעלי תפקיד שאצלם 50% מהתיקים מבוטלים בגלל ניצול לרעה של ההליכים, לעומת כאלה שאצלם יש רק 14% כאלה. אני לא אומרת מי מהם צודק, אבל עצם השונות מדגימה את הצורך בפיקוח".
לדברי יעקבי, לא ברור האם הכנ"ר יוכל לסרב להכניס חייב להליך פשיטת הרגל במקרה של חוסר תום לב מובהק. לדבריה, המדיניות של האגף תהיה לדחות בקשות כאלו, ואז ייתכנו שני מצבים: ערעורים לבית המשפט שיפסוק בכל מקרה לגופו, "או שנאלץ לפתוח את ההליך ואז לרוץ לבית המשפט ולבקש לבטל אותו בשל חוסר תום לב. אני מקווה שהשכל הישר יגבר".
עוד התייחסה יעקבי להוראה בחוק לפיה בעל התפקיד יהיה כפוף להוראת האגף בראשותה. "אני לא מתה על זה, כי בעלי התפקיד אינם רובוטים וחשוב שיביעו את עמדתם בפני בית המשפט. אני לא אחיה בשלום עם צמצום בלתי הגיוני שכזה, כי הרי בעל התפקיד מכיר את החייב. הפרשנות לפיה מדובר בכפיפות כללית - היא יותר סבירה והיא ההגיונית". לדברי יעקבי, האגף משקיע כעת מאמצים ניכרים ביצירת מדיניות אחידה כדי למנוע החלטות סותרות של עובדיו.
"קיים חשש שאיש לא מדבר עליו בקול: ברגע שהחוק הכיר בזכות למחיה בכבוד, זה יכול להשליך על הרבה תחומים אחרים, כמו קצבאות הביטוח הלאומי", הוסיפה. "לכן זה לא יהיה הדבר הראשון שיטפלו בו", דהיינו לקבוע את משמעותה המעשית של זכות זו בעת הליכי חדלות פרעון. יעקבי צופה שבשלב הראשון לא יוקטן העומס על בתי המשפט, שכן יהיו ערעורים רבים על החלטות הכנ"ר - וזאת בנוסף לחשש שעצם הורדת הסמכות מן המחוזי לשלום תגדיל עוד יותר את מספר התיקים.
לבסוף התייחסה יעקבי לאופן מינוי בעלי התפקיד. לדעתה, בית המשפט יהיה מחויב למנות אותם רק מתוך המאגר שיכין הכנ"ר - אך מאגר זה יורחב משמעותית. הכנ"ר יבחר את מועמדיו בצורה ממוחשבת, כדי להגדיל את מאגר המועמדים והמתמנים. "בדקתי וראיתי שיש בעלי תפקידים חוזרים שמתמנים בהמלצה שלנו, כי יש לנו הטיות אנושיות של העדפת המוכר והידוע. חד-משמעית: המעגל יתרחב", הבטיחה. היא גם אמרה, כי בעלי תפקיד שיוכיחו את עצמם יוכלו לעבור לדרגת קושי גבוהה יותר, וכי המאגרים יתעדכנו בצורה שוטפת.
