הגז הטבעי ממאגר "לוויתן" יועבר אל החוף ליד המושב דור, כפי שאישרו מוסדות התכנון - קובע (יום א', 19.8.18) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון סוקול. הוא דחה את עתירתה של שלומית ולנסי, המתגוררת במושב, נגד התוכנית.
העתירה התייחסה לחלק הקליטה של מערכת הולכת הגז הטבעי, לאחר הטיפול בו באסדה שתמוקם בים התיכון, 10 ק"מ מערבית לחוף דור. רשות הרישוי למתקני גז אישרה את תוכניתה של נובל אנרג'י, בעלת השליטה במאגר "לוויתן", ולפיה הגז יתחבר בחוף דור לצנרת דרכה יוזרם ליעדיו ברחבי הארץ - ובעיקר נגד החלטה זו הגישה ולנסי את עתירתה.
ולנסי טענה, כי נפלו מספר פגמים באישור תוכנית הבנייה ובבחינת תוכנית הניטור הסביבתי שהביאה לאישורה. לדבריה, תוכנית הניטור אינה כוללת התייחסות לסיכונים העלולים להתעורר במצבי קיצון כתוצאה מהגעת הגז לחוף. אולם סוקול דחה את כל טענותיה בהזכירו, כי ככלל - בית המשפט אינו מתכנן-על ולרוב לא יאכוף את שיקול דעתו במקום זה של מוסדות התכנון שהם בעלי המומחיות הדרושה. עוד הוא מעיר, כי נראה שוולנסי אינה יכולה כלל לתקוף את התוכנית, שכן היא אינה בעלת הקרקע עליה היא מתגוררת, אלא חוכרת אותה מרשות מקרקעי ישראל.
סוקול אומר, כי חוות הדעת של ד"ר ישראל ברזילי שהגישה ולנסי אומנם מעוררת חשש בלב תושבי האיזור, אך אין היא מצדיקה התערבות שיפוטית בהחלטת מוסדות התכנון. בית המשפט העליון כבר קבע, כי נערך סקר סיכונים ארצי מקיף, נבחנו מצבי הקיצון וניתנו להם תשובות מספקות. ברזילי חולק על קביעה זו, אך אין די בחוות דעתו כדי להורות על בדיקה חוזרת של אותו סקר, וברור שהמחוזי אינו המקום לתקיפה של קביעת העליון. עוד מדגיש סוקול, כי התוכנית נבדקה ואושרה על-פי ההנחיות, וכי ולנסי שכחה שגורמי הפיקוח ימשיכו לוודא שלא יתפתחו אירועים מסוכנים.
לבסוף מצטט סוקול את דברי השופטת
דפנה ברק-ארז בפסק דינו של בג"ץ בנושא מערכת הגז: "לא ניתן להשתחרר מן התחושה כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עומדת ברקע העתירות טרוניה של NIMBY, היינו שהן מבטאות את האינטרס המובן לכל כי מתקנים חיוניים שלהם השלכות סביבתיות ובטיחותיות ימוקמו במקום אחר ורחוק, 'לא בחצר האחורית שלי' (Not In My Back Yard). דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלו מקום כלשהו. משמצאנו כי ההליך שבו התקבלה ההחלטה באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה, ולא לנו להתערב בה. ניתן אפוא להבין לליבם של העותרים בעניין זה, אך לא להיעתר להם". ולנסי חויבה בהוצאות בסך 8,000 שקל.
