עו"ד נורית פסטינגר-גנון תפצה לקוחות לשעבר ב-700,000 שקל בשל
רשלנות שגרמה לכך שאיבדו מאות אלפי שקלים בתרמית מקרקעין. בית המשפט המחוזי בחיפה הגדיל (14.8.18) ב-130,000 שקל את הסכום שפסק בית משפט השלום בעיר.
מתווכי הנדל"ן דורון רותם ואורנה פרידמן רכשו מגרש בקריית אתא, בעסקה בה ייצגה פסטינגר-גנון את שני הצדדים. בעצתה הם ביצעו את העסקה על שם ילדיהם - אופק רותם וספיר פרידמן - ושילמו למוכרת 650,000 שקל. רק לאחר מכן התברר, כי המוכרת הייתה נוכלת בשם אילתה סמדיה, שהופעלה בידי אלמונים ש"התמחו" בעסקות עוקץ בנדל"ן.
נשיא המחוזי,
רון שפירא, והשופטות
בטינה טאובר ו
תמר נאות-פרי אימצו את הממצאים העובדתיים של השלום (הנשיא
אינאס סלאמה). רשלנותה של פסטינגר-גנון באה לידי ביטוי בעיקר בכך שלא מיהרה לרשום כנדרש הערת אזהרה על המגרש לטובתם של רותם ופרידמן, אלא העבירה מאות אלפי שקלים לסמדיה בטרם עשתה זאת. אילו הייתה פונה במועד לרשום את ההערה, הייתה מגלה שהמגרש שייך לאדם אחר וכך היה נמנע הנזק. רשלנות נוספת הייתה בכך שפסטינגר-גנון לא צירפה נסח מעודכן להסכם השני שערכה בין הצדדים - פעולה שגם היא הייתה מגלה שמדובר בתרמית.
גם המחוזי אומר שהרשלנות העיקרית, שגרמה לנזקיהם של רותם ופרידמן, הייתה בעיכוב בן השבועיים ברישום הערת האזהרה. עוד אומר המחוזי, כי השינוי שביצעה פסטינגר-גנון בהסכם, ואשר הביא לכך שחלק גדול מן התמורה הועבר לנוכלת עוד לפני הרישום, היה גם הוא מעשה רשלני. אפילו אם רותם ופרידמן ביקשו לבצע את השינוי (מה שלא הוכח), היה עליה ליידע אותם בזמן אמת - בכתב ובעל-פה - שהוא מסכן אותם.
סלאמה הטיל על רותם ופרידמן אשם תורם של 25%, באומרו שהעובדה שלחצו לבצע את העסקה מהר ככל האפשר, תרמה ליצירת נזקיהם. המחוזי ביטל חלק זה של פסק הדין באומרו: "זריזותם של לקוחות אין בה כדי להצדיק מתן ייצוג כושל ורשלני ואין בה כדי לפטור או לצמצם את מידת חבותו של עורך הדין בכל הנוגע לאחריותו המקצועית, לא כל שכן כאשר לא ניתנה אזהרה מתאימה מצידו של עורך הדין ללקוחו".
במקביל, הפחית המחוזי ב-50,000 שקל את סכום הנזק אותו ניתן לייחס לפסטינגר-גנון. בשורה התחתונה, וכולל פיצוי על עוגמת נפש, חויבה פסטינגר-גנון לשלם ללקוחותיה לשעבר למעלה מ-700,000 שקל. בשלום נפסקו לחובתה גם הוצאות בסך 50,000 שקל; המחוזי לא פסק הוצאות משלו. את הרוכשים ייצג עו"ד
עמית מור, ואת פסטינגר-גנון - עו"ד ח' גלזר.
